אנחנו כל הזמן רוצים יותר. יותר כסף, יותר הצלחה, יותר אהבה, יותר אושר. אפילו כשאנחנו מאושרים, נמצאים בדיוק איפה שאנחנו רוצים, גם אז אנחנו רוצים יותר. אם זה נכון? לפי מחקר חדש שפורסם החודש בניוז ויק (Newsweek), לא בטוח… ....
אנחנו כל הזמן רוצים יותר. יותר כסף, יותר הצלחה, יותר אהבה, יותר אושר. אפילו כשאנחנו מאושרים, נמצאים בדיוק איפה שאנחנו רוצים, גם אז אנחנו רוצים יותר. אם זה נכון? לפי מחקר חדש שפורסם החודש בניוז ויק (Newsweek), לא בטוח…
אנחנו כל הזמן רוצים יותר. יותר כסף, יותר הצלחה, יותר אהבה, יותר אושר. אפילו כשאנחנו מאושרים, נמצאים בדיוק איפה שאנחנו רוצים, גם אז אנחנו רוצים יותר. אם זה נכון? לפי מחקר חדש שפורסם החודש בניוז ויק (Newsweek), לא בטוח…
כדי להבין מה זה אושר ואיזה מטרה הוא משרת, החוקרים השוו בין אנשים שתופסים את עצמם כממש שמחים, ובין אנשים שתופסים עצמם כשמחים באופן מתון. מפתיע, אבל אף אחד לא חשב על זה קודם. לצורך המחקר רואיינו עשרות אלפי אנשים מרחבי הגלובוס כולו. נשים וגברים, צעירים ומבוגרים, סטודנטים ואנשים עובדים ועוד. החוקרים לא היו מעוניינים ברגעים בודדים של חסד, אלא בתחושה מתונה וקבועה של אושר. בסופו של דבר הצליחו החוקרים לסווג שתי קבוצות : המאושרים, והמסופקים.
החוקרים בחנו מדדים נוספים כמו השכלה, קריירה, התמדה במערכת יחסים אינטימית, מעורבות חברתית, פעילות קהילתית ועוד, לארוך תקופת זמן, על מנת לקבוע אם אושר בגיל מסוים, מנבא בגיל מאוחר יותר את יתר המדדים.
אחרי הרבה מאוד לילות לבנים, ואחרי שכל הנתונים הוקלדו שוקללו ונותחו, החוקרים הגיעו לכמה מסקנות מפתיעות. באופן לא מאוד מפתיע, אנשים מאושרים בהשוואה למסופקים, נמצאו יותר במערכות יחסים אינטימיות ויציבות. את הנתון הזה החוקרים צפו מראש, מתוך ההנחה שאנשים פחות מאושרים, חווים תחושה דומה גם בתחומי חיים נוספים. החוקרים מצאו כי אנשים מאושרים מייצרים יותר אשליות חיוביות לגבי בני הזוג שלהם, עובדה שתורמת למערכות יחסים, שגם הן מרכיב לא מבוטל בדבר הזה שנקרא אושר.
אם חשבתם שכסף זה מה שיביא לכם את האושר, תחשבו שוב. ממצאי המחקר לגבי השכלה, תעסוקה ורווחה כלכלית מראים אחרת. המחקר מצא כי סטודנטים שהגדירו עצמם כמסופקים, היו הרבה יותר מצפוניים לגבי אורח החיים הסטודנטיאלי שלהם. כתוצאה מכך, הם פחות נעדרו משיעורים, והשיגו ציונים טובים יותר. כאשר אותם סטודנטים הגיעו לעולם האמיתי, ומצאו עבודה של גדולים, הם היו משכילים יותר, מצליחים יותר עם צ'קים גדולים יותר בסוף החודש. מה ההסבר לזה? נו אתם מכירים את הטיפוס. תמיד יש לכוס חצי אחד ריק, לא מרוצים ממה שיש ותמיד שואפים ליותר.
הממצא הכי מפתיע במחקר קשור למעורבות קהילתית, צדקה והתנדבות. החוקרים הניחו שהמוטיבציה להתנדבות תהיה הרצון לשנות את העולם, כלומר תאפיין אנשים שחשים חוסר סיפוק מסוים, ולא את המאושרים שמבחינתם הכל טוב. ההיפך הסתבר כנכון. דווקא האנשים המאושרים הקדישו יותר מזמנם ומרצם לטובת הקהילה.
תמיד יהיו מאושרים יותר ומאושרים פחות, אבל, השורה התחתונה במחקר הזה, היא שזה אולי חסר תכלית לשאוף כל הזמן ליותר. תקראו לזה איך שתקראו לזה, אבל חיפוש מתמיד אחר האושר (או כל דבר אחר) זה פרפקציוניזם, ונדיר שחיפוש כזה יכול להפוך מישהו למאושר.
