אצל האבולוציה אין חוכמות. רק החזק שורד. מי שמאט את הקצב נשאר מאחורה, או לא נשאר בכלל. מי שאין לו מה להראות, לא עולה לשלב הבא. לכל דבר יש סיבה. כל תכונה שהצליחה להגיע עד כאן, כנראה שהיתה לה סיבה....
אצל האבולוציה אין חוכמות. רק החזק שורד. מי שמאט את הקצב נשאר מאחורה, או לא נשאר בכלל. מי שאין לו מה להראות, לא עולה לשלב הבא. לכל דבר יש סיבה. כל תכונה שהצליחה להגיע עד כאן, כנראה שהיתה לה סיבה ממש טובה לזה. אפילו לבגידות יש תפקיד אבולוציוני. למה גברים בוגדים, למה נשים בוגדות ומה יש לאבולוציה להגיד על זה.
אצל האבולוציה אין חוכמות. רק החזק שורד. מי שמאט את הקצב נשאר מאחורה, או לא נשאר בכלל. מי שאין לו מה להראות, לא עולה לשלב הבא. לכל דבר יש סיבה. כל תכונה שהצליחה להגיע עד כאן, כנראה שהיתה לה סיבה ממש טובה לזה. אפילו לבגידות יש תפקיד אבולוציוני. למה גברים בוגדים, למה נשים בוגדות ומה יש לאבולוציה להגיד על זה.
נתחיל מנשים כי אצלן זה קצת יותר פשוט. מבחינה אבולוציונית, נשים מחפשות בגברים שני דברים. אם הן מוצאות אותם, אין להן שום סיבה להסתכל לצדדים. הדבר הראשון שנשים מחפשות זה אופי. ולא סתם אופי, אלא תכונות שמעידות עד כמה הגבר יהיה טוב בתור אבא. רק אחרי האופי, נשים מסתכלות על היופי. אבל זה לא ממש מדויק, כי נשים לאו דווקא מחפשות את הדבר הגדול הבא, אלא מישהו עם גנים טובים להעביר הלאה. במצב אידיאלי, הגבר מצליח לענות על שתי הדרישות. אם הוא עונה רק על אחת מהן, האשה עלולה להתפתות. לא תמיד, רק לפעמים.
אצל הגברים זה קצת יותר מורכב. הגברים עשו דרך די ארוכה במהלך האבולוציה. בגלגול הקודם שלהם כקופים, הם היו צדים בבוקר ומתחלקים בנשים בלילה. אבל מי אמר שגברים לא יודעים מה זה לעשות פשרות? בשלב מתקדם יותר של ההתפתחות, הגבר גילה שאין מצב שהוא יצליח להביס את הטרף שלו בכוחות עצמו, כי הוא לא מספיק מהיר וחזק. מצד שני, גם אין מצב שהוא יקבל עזרה ממישהו, אם את הלילה הקודם הוא העביר בחברת אשתו. אז הם נאלצו להתפשר ולשתף פעולה ביניהם. ככה כל אחד ידע מה התפקיד שלו ביום, ומה התפקיד שלו בלילה.
ההתחברות וההתחייבות של גבר לאישה, יצרה יחידה משפחתית שיש בה אבא, אמא וילדים שמכירים את שניהם. גם זה לא קרה סתם. גם לזה דאגה האבולוציה, כי מסתבר שבכל הנוגע לטיפול בילדים, טובים השניים מהאחד. צאצאי האדם, התינוקות, נולדים תלותיים ודורשים תשומת לב אינסופית, לא משימה פשוטה אם צריך לעשות אותה לבד. בזכות האבולוציה האשה זכתה בתמיכה מהצד הגברי. השכר של הגברים בכל הסיפור הזה, הוא שהם רואים מקרוב (ובגאווה) איך המורשת הגנטית שלהם מונצחת.
הסיבה השניה שכל זה קורה היא קצת יותר פרימיטיבית. מסתבר שהזכר מתוכנת להפיץ את הזרע שלו בכל הזדמנות שרק יש לו. גם במקרה ויש לו בת זוג קבועה, הוא עלול למצוא את עצמו בחברת מישהי אחרת ולחוש דחף מיני, למרות (או בגלל?) שהם כנראה לא יפגשו יותר לעולם.
אז אם אלו הסיבות להתחברות בין גברים ונשים, איך בכל זאת אפשר להסביר למה בוגדים? גם במקרה הזה, התשובה היא אבולוציה. יש כזה דבר שנקרא נאוטניה (neoteny), תהליך אבולוציוני שמתאר תקיעות בשלב די מוקדם של ההתפתחות, לפעמים אפילו בכלל בלי מעבר לשלב הבוגר. התהליך הזה מאפשר לשמר תכונות ילדותיות כמו חדשנות, סקרנות ומקוריות גם במהלך החיים הבוגרים. עד כאן הכל טוב יופה, אבל הסקרנות הזאת גולשת גם לתחומים אחרים בחיים. כאשר גבר שנמצא במערכת יחסים מבחין בנקבה אטרקטיבית, אין לו הרבה סיכויי מולה. כלומר, מול הסקרנות.
בחלק מהמקרים הגבר יצליח להשתלט על עצמו, במקרים האחרים יש סיכוי שהעניינים יצאו משליטה. בדרך כלל, כל הסיפור יגמר ברגע שהסקרנות תבוא על סיפוקה. אבל יש גם מקרים בהם הזוג המקורי מתפרק, ונוצר זוג חדש. בחברה המודרנית המורכבת, יש הרבה יותר פיתויים ואפשרויות, ואפשר לראות את זה בשיעורי הגירושים שעולים בצורה דרמטית. הסטטיסטיקה מראה ששליש מהזוגות לא יזדקנו ביחד, מספר שבשביל רבים מסמל תעודת עניות חברתית. אבל אפשר גם להסתכל על זה אחרת, 2/3 מהזוגות לא מתגרשים. בהתחשב בכל מה שהמין האנושי היה צריך לעבור כדי להסתגל למבנה הלא טבעי של החברה העירונית, זה לא רע בכלל.
אז אתם יכולים לשאול אם האבולוציה דאגה לכל כך הרבה דברים, איך היא לא דאגה לבטל את המנגנונים האלה שגורמים לנו לפזול לצדדים. גם לזה יש תשובה. ניחשתם נכון, האבולוציה. למרות תהליך ההתפתחות שעברנו, שני המינים הפכו חשופים לסכנה. גברים בגלל הציד, נשים בגלל הלידות. לולא המנגנון שלנו להתרבות (כמעט בכל מחיר), אם אחד מבני הזוג היה מחזיר את נשמתו לאן שזה לא יהיה, הרי שלא היינו ממשיכים להתרבות בכלל.
