מה עוזר יותר לירידה במשקל: דיאטה או פעילות גופנית?

איש לא יטיל ספק בכך שכדי לרזות, צריך לבלות שעות על גבי שעות במכון כושר. אפילו הדיאטנים, שהדיאטה זה מקור הפרנסה שלהם, תמיד מזכירים שהכושר הגופני הוא לא פחות חשוב מתזונה נכונה.

 

איש לא יטיל ספק בכך שכדי לרזות, צריך לבלות שעות על גבי שעות במכון כושר. אפילו הדיאטנים, שהדיאטה זה מקור הפרנסה שלהם, תמיד מזכירים שהכושר הגופני הוא לא פחות חשוב מתזונה נכונה.

דיאטה או פעילות גופנית?

מיתוס הכושר

אך אסכולה מדעית חדשה גורסת כי תזונה נכונה היא הרבה יותר חשובה להרזיה מאשר הכושר הגופני. על מנת לאשש את הטענה הזו הם מחזקים אותה בעובדות אמפיריות. הם ממוטטים את המיתוס העיקרי עליו מבוססים הן מדע התזונה והן הביזנס של אורח חיים בריא. ההנחה הבלתי מעורערת עד כה שהאדם המודרני העלה במשקל בגלל שלעומת אבותינו הקדמונים הוא מתנועע מעט ולפיכך שורף מעט קלוריות, עומדת עכשיו למבחן מדעי. לפי שעה, זוהי אחת הסנסציות המרעישות ביותר בעולם המדעי.

את המיתוס הזה הרווח במערב המשכיל עזרו להרוס מח שאנו מכנים "פראי אדם" – שבט הלקטים-ציידים בשם "חאדזה", המתגוררים בטנזניה. המדענים מצאו שהחאדזה שומרים על אורח החיים שהיה נהוג אצלם לפני 10 אלפים שנה: הם משיגים את מזונם כמו פעם, בעזרת חץ, קשת וחניתות. בהתאם להנחות המדע המודרני, הם אמורים לשרוף מסה של אנרגיה. בחינה מדוקדקת של בני השבט באמצעות מכשירים העוקבים אחר תנועותיהם – מנווטי הג'י.פי.אס – הוכיחה שהם שורפים מדי יום לא פחות קלוריות מאשר התושבים הטיפוסיים של המערב.

הנתונים האלה מהמחקר המהפכני של קבוצת מדענים בינלאומית התפרסמו באחרונה בכתב העת המדעי החשוב "פלוס".

הנה כמה ממצאים שהובאו במחקר:

"לעומת הציפיות, הפסד האנרגיה בין בני ה'חאדזה' המבוגרים היה זהים לאלו בקרב האוכלוסייה המערבית (ארה"ב ואירופה). לאורח החיים לא הייתה שום השפעה על הוצאת האנרגיה".

"המדידות של הוצאת האנרגיה מבין הלקטים-ציידים משבט חאדזה קוראים תיגר על ההנחה המקובלת שאורח החיים המערבי גורם להוצאה נמוכה של אנרגיה – שהיא, כביכול, הסיבה העיקרית להשמנה במדינות המפותחות".

המתעמלים יודעים

עבור הקהילייה המדעית המודרנית מדובר בלא פחות מאשר חורבן תמונת העולם המקובלת. אך עבור אלה שניסו לשרוף שומנים באולם התעמלות, במכון כושר או במסלול מרוצים זה מן הסתם לא דבר חדש. אלה כבר יודעים שבהתחלה המשקל מתחיל לרדת, אך מהר מאוד מתחילה הסטגנציה, והדבר נבלם בשלב כלשהו. הגברת המאמץ משפרת אמנם את הכושר הגופני, אך השפעתה אל משקל הגוף לא משמעותית.

כיצד מסבירים זאת? את התשובה לכך מצאה לא מזמן הפרופסור למתמטיקה מניו ג'רסי דיאנה תומאס, שערכה ניסוי על הוצאת האנרגיה במהלך האמונים להורדת המשקל. תשובתה, אגב, מסבירה גם לא מעט את תוצאות המחקר בקרב שבט החאדזה.

הסוד טמון בהמשך

בין השאר, במחקר המדובר, המדענים השתמשו בחוק שימור האנרגיה הלכה למעשה. שני אנשים שונים צרכו בו-בזמן מזון שהכיל כמות קלוריות זהה, ואלה נשרפו במהלך האימון הגופני אצל שניהם.

אך מסתבר כי האירועים העיקריים קרו אחר כך. לאחר המאמץ, בזמן המנוחה, האורגניזם של אדם מערבי העוסק בכושר גופני יכול עדיין לשמר ארגיה ב"סטוק", ובולם את שריפת הקלוריות.

כתוצאה מכך, במהלך היממה הזו הם מוציאים לא יותר, ואולי אפילו פחות, מאנשים המנהלים אורח חיים פאסיבי. מכאן יוצא שבמהלך יממה כל האנשים מוציאים את האנרגיה בערך באותה מידה. המכאנזים העתיק הזה, קרוב לוודאי עזר לאנשים לשרוד עוד בתקופת האבן, כאשר הם לא ניזונו באופן סדיר, על מנת לשרוד את תקופות הרעב. הוא הוא גם הורס אותנו, את האדם המודרני החי בחברת הצריכה.

וחזרה למחקר בטנזניה. "הוצאת האנרגיה הזהה הן בקרב לקטים-ציידים משבט החאדזה והן בקרב תושבי המערב מניחה שאפילו להבדלים המשמעותיים באורח החיים עשוי להיות אפקט לא משמעותי על הוצאת האנרגיה".

במילים אחרות, צריך לאכול פחות ובצורה נכונה יותר, כמו החאדזה למשל. התפריט שלהם טבעוני לחלוטין, ואין בו כלל מוצרים מעובדים, העשירים בקלוריות ריקות ומזיקות.

המסקנה: אכלו פחות ובריא יותר

אם תתנו לבני החאדזה לאכול את כל מה שאנחנו ניזונים ממנו, גם הם ישמינו. כששני אנשים צורכים דיאטה בעלת אותה כמות של קלוריות, שומנים ופחמימות – אך ממוצרים שונים – תמיד יפסיד זה שאוכל מזון מעובד ומתובל מהסופרמרקט. הפחמימות והליפידים ממזון כזה מתעכלים מהר וקל יותר, ולכן החלק המשמעותי שלהם הופך לשומן תת עורי.