Write a comment

 

מערכת העיכול שלנו מעולם לא זכתה לכל כך הרבה תשומת לב כמו בשני העשורים האחרונים. המוצרים הפרוביוטים הבטיחו להעלים את החיידקים הרעים, ורובנו בלעו את ההבטחה (או לפחות את היוגורט, האבקה או הכדור) במטרה לעזור למערכת העיכול ולבריאות הכללית. האם הכסף שלנו הלך למטרה טובה? לא מעט מומחים חושבים שלא.

הם לא אומרים שאיזון פלורת המעיים הוא לא דבר חשוב, אבל הם אומרים שאולי פרוביוטיקה היא לא טובה כמו שחשבו.

לא כאלה ידידותיים אחרי הכל

מאז תחילת המאה ה- 20, כאשר זוכה פרס הנובל הרוסי, איליה מכנקוב (?lie Metchnikoff) גילה שהבולגרים הרבה יותר בריאים מרובנו בגלל שהם צורכים חלב עם חיידקים מותססים, על כל מוצר פרוביוטי חדש שיצא נערך לפחות מחקר אחד. חלקם עסקו ביתרונות לבריאות הכללית, חלקם ביתרונות לבעיה ספציפית.

בהסתמך על אותם מחקרים, עד עכשיו היה מקובל לחשוב שהחיידקים הידידותיים האלה מהווים 10%-15% מאוכלוסיית החיידקים במערכת עיכול של מבוגר בריא, ושמזווה החיידקים הטבעי של הגוף מתרוקן בגלל תזונה דלה בסיבים תזונתיים, או גורמים אחרים כמו סטרס, אנטיביוטיקה או מחלות. אבל היום, אפילו אלה שהגדירו את עצמם בעבר כפנאטיים, תוהים לגבי המקום של פרוביוטיקה על הצלחת, כי לא בטוח שהיא באמת עושה משהו. לפחות לא לכולם ולא באותה מידה.

מחקרים חדשים מראים שרק חיידקים ממש עמידים, כמו לקטובצילוס(lactobacillus) או ביפידובקטריה (bifidobacteria) מצליחים לשרוד את המסע במעיים, והאחרים ככל הנראה יהרסו בגלל החומציות הגבוהה בקיבה, או בגלל חום. חלק מהמחקרים מראים שאפילו אם החיידקים שרדו, הם לא בהכרח חיזקו את פלורת המעיים. חוץ מזה, חלק מהמוצרים מכילים את הכמות הלא נכונה של חיידקים, או את החיידקים מהסוג הלא נכון. ולא תמיד התווית על המוצר היא הכתובת לבדוק את זה.

אחד השימושים הנפוצים בפרוביוטיקה הוא לטיפול במחלות כמו אקזמה, בגלל שאקזמה נחשבת למחלה של המערכת החיסונית ובגלל שפרוביוטיקה מחזקת אותה. אבל, לפחות 2 מחקרים חדשים מראים שלא תמיד אחד ועוד אחד שווה שתיים. המחקר הראשון שנערך באמפריאל קולג' (Imperial College)  בלונדון, לא מצא בתוך 12 מחקרים שונים, שבדקו 800 ילדים, ולו ראיה אחת שמראה שפרוביוטיקה הצליחה להפחית את הסימפטומים של האקזמה.

יותר מזה. המחקר השני, שנערך באוניברסיטת דרום אוסטרליה, מצא שפרוביוטיקה בחצי השנה הראשונה לחיים, העמידה את אותם 178 ילדים שנבדקו, בסיכון גבוה יותר לפתח רגישות לאלרגיה בשלב מאוחר יותר בחיים.

אז מה כן?
לפי מה שאומרים חלק מהמומחים, מה שאנחנו באמת צריכים לדבר עליו הם חיידקים פרה-ביוטים ולא פרוביוטים. פרוביוטיקה אולי מזרימה כמות חדשה של חיידקים, אבל הפרה ביוטיקה מזינה את אוכלוסיית החיידקים הקיימת.

גם אותם אפשר למצוא בתזונה. הם נמצאים באופן טבעי בחלב אם, ובמזונות שמכילים אינולין (
inulin), סיב תזונתי שמערכת העיכול בקושי מעכלת, אבל הוא הפרה-ביוטי הכי טוב בסביבה. תזונה עשירה בפרה ביוטיקה צריכה לכלול 7 גרם ליום של אינולין, שנמצא בבננות, שום, בצל, עולש, שיבולת שועל, חלק מדגני הבוקר, חטיפי האנרגיה, ובדבש.

מחקרים על פרה-ביוטיקה מראים שהיא עוזרת למנוע התדרדרות טבעית של מערכת החיסון, ובאופן כללי עוזרת לה לתפקד יותר טוב. אחד המחקרים, השווה בין פרוביוטיקה לפרה-ביוטיקה וגילה שהשינוי בקבוצת הפרוביוטיקה היה זניח, בעוד שבקבוצה של הפרה ביוטיקה, היתה עליה של 133 מיליון חיידקים. נמוך במושגים של חיידקים, עצום במושגים שלנו.

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך

Say something here...
Cancel
You are a guest ( Sign Up ? )
or post as a guest
Loading comment... The comment will be refreshed after 00:00.

Be the first to comment.