Write a comment

 

נושא הקרינה תופס לא אחת כותרות. מצד אחד, כל הזמן דואגים להרגיע אותנו. הכל בסדר, קרינה זה לא דבר מסוכן, נערכו עשרות מחקרים שלא מצאו שום דבר מיוחד. מצד שני, כל הזמן מוסיפים חוקים, תקנים והגבלות. אז למה אנחנו צריכים להאמין?

קרינה לי חביבה


רוב הקרינה שאנחנו חשופים אליה מגיעה דווקא ממקורות טבעיים, כשאנחנו נושמים, אוכלים ושותים. קרינה כזאת, שמגיעה מהשמש, מהאוויר, מהמים או מהקרקע נקראת קרינה מייננת, אנרגיה שהיא מספיק חזקה בשביל לחולל שינויים בחומר. קרינה מייננת זה גם גז ראדון, שנחשב לגורם השני לסרטן הריאות, אבל זה גם קרינה שאנחנו משתמשים בה כמו ברנטגן, או  מכשירים רפואיים אחרים.

יש גם קרינה לא מייננת, שנפלטת כתוצאה משימוש במקורות אנרגיה מלאכותיים. קרינה בלתי מייננת נמצאת במכשירי חשמל כמו טלוויזיות או מיקרוגל, באנטנות סלולאריות, באנטנות רדיו ובמכשירי טלפון ניידים, שהפכו בשנים האחרונות לשלוחה של הגוף שלנו. קרינה בלתי מייננת נחשבת לקרינה פחות מסוכנת, אבל יש חילוקי דעות על כמה היא באמת מזיקה. הבעיה שנקודות ההשקה שלנו עם הקרינה הבלתי מייננת גדלות. דוגמא אחת, אנחנו משתמשים יותר ויותר במכשירי הטלפון הניידים שפולטים קרינה, וכדי שנוכל לדבר יותר, צריכים להקים עוד אנטנות סלולאריות, גם הן פולטות קרינה.


האנטנות האלה לא קמות בלי שום פיקוח. בעולם, הועדה הבינלאומית להגנה מקרינה בלתי-מייננת קבעה תקנים בינלאומיים רשמיים להגבלת חשיפת הציבור לקרינה, תקנים שגם אנחנו אימצנו. בארץ, כל אנטנה צריכה היתר הקמה, היתר הפעלה והיתר בנייה. מתוקף 'עיקרון הזהירות המונעת' המשרד להגנת הסביבה מאשר הקמת אנטנות, שרמת הקרינה בהן נמוכה פי 10 ממה שקבעו בארגון הבריאות העולמי. בנוסף לעיקרון הזה, יש גם 'סף בריאותי' שמדבר על הגבלת חשיפה ממושכת לקרינה, כמו בסמוך לאזורי מגורים, בתי ספר ועוד. במשרד להגנת הסביבה אומרים שהם מקפידים לבדוק את האנטנות האלה אחת לשנה.

סיבה לדאגה


מחקרים שנערכו (ונערכו לא מעט), אומרים שעדיין לא הוכחו נזקים שקשורים בחשיפה לקרינה בלתי מייננת, שאין עלייה בשכיחות של גידולים סרטניים כתוצאה משימוש במכשירי טלפון ניידים, שהקרינה ממכשירי טלפון ניידים ממוקמת במקום טוב באמצע בין הטלוויזיה למיקרוגל, ושאם כבר ניידים קשורים לתמותה, זה רק כתוצאה מתאונות דרכים.


אבל יש גם מחקרים שאומרים אחרת, וכנראה שבכל זאת יש סיבה לדאגה. אותם מחקרים מראים כי בטווח הקצר, הקרינה הבלתי מייננת גורמת להתחממות רקמות. בטווח הארוך, מדברים על השפעה על פעילות המוח, פגיעה במערכת החיסונית, דיכאון, כאבי ראש ועליה במקרי תחלואה מסרטן. תוסיפו לזה את העובדה שהאגודה הבינלאומית לחקר הסרטן, סיווגה את הקרינה הבלתי מייננת כמסרטן אפשרי (קרצינוגן), וקבעה כי הסכנה מחשיפה לקרינה כזאת, נגרמת גם ברמות חשיפה נמוכות, אפילו נמוכות מהרמה שנקבעה.

לפני שנתיים בערך אישרו בכנסת את חוק הקרינה הבלתי מייננת, שהמטרה העליונה שלו היא להגן על הציבור ועל הסביבה. החוק מאפשר למשרד להגנת הסביבה לקבוע מהם התקנים המותרים, לתת אישורי הקמה למי שעומד בהם, לקבוע הגבלות לצמצום הקרינה ולהסדיר עונשים למי שלא עומד בתקנים. בהחלט צעד חשוב, אבל השאלה מה עושים עם זה בפועל? לפי התחזיות, בעתיד תהיה אנטנה סלולארית אחת על כל שני בתי אב. אבל אולי השאלה היותר חשובה היא, אם הקרינה לא באמת מסכנת אותנו, אז למה בדיוק צריך את כל מקדמי הביטחון האלה?

 

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך

Say something here...
Cancel
You are a guest ( Sign Up ? )
or post as a guest
Loading comment... The comment will be refreshed after 00:00.

Be the first to comment.