תזונה וסטרס – דרכי טיפול לפי הנטורופתיה

לפעמים, קצת סטרס הוא כל מה שאנחנו צריכים בשביל לגמור דברים בזמן. אבל ברוב המקרים, סטרס הוא זה שגומר אותנו. אומרים שהוא המגיפה של המאה ה- 21 ושחוסר הוודאות שמלווה אותו יכולה להתרחש בכל זמן ובכל מקום. ולפי ההגדרה הזאת, כנראה שעכשיו רוב העולם נמצא בסטרס.

 

לפעמים, קצת סטרס הוא כל מה שאנחנו צריכים בשביל לגמור דברים בזמן. אבל ברוב המקרים, סטרס הוא זה שגומר אותנו. אומרים שהוא המגיפה של המאה ה- 21 ושחוסר הוודאות שמלווה אותו יכולה להתרחש בכל זמן ובכל מקום. ולפי ההגדרה הזאת, כנראה שעכשיו רוב העולם נמצא בסטרס.

אז את הלילות הלבנים ותחושת המועקה כולנו מכירים מקרוב. ואם אתם שואלים מה כבר יכול להיות יותר גרוע? בואו תראו מה זה עושה לגוף שלנו.

שתיקה רועמת

סטרס מתמשך משפיע עלינו ברובד הפיסי, הרגשי והרוחני. ברמה הפיסית, מערכת העצבים שלנו מתחלקת לשתי תתי מערכות, מערכת העצבים הסימפתטית ומערכת העצבים הפארא-סימפתטית. מבחינה תפקודית שתי המערכות האלה משלימות זו את זו. מערכת העצבים הסימפתטית פעילה במצבי חירום (לחץ הדם, הדופק ויצור ההורמונים), והמערכת הפארא-סימפתטית אחראית על איזון ומצבי מנוחה, כמו מחזור השינה ותזונה. ובשפה של הגוף, סטרס הוא מצב חירום.

"כשאנחנו נמצאים במצב של סטרס, מערכת העצבים הסימפתטית תופסת פיקוד על כל מה שקורה בגוף, בעוד שהמערכת הפארא סימפתטית נכנסת להדממה. זה אומר שלחץ הדם עולה, דופק הלב מתגבר, בלוטות האדרנל מפרישות יותר אדרנלין וכל מה שקשור לפעולות שגרתיות כמו שינה וחילוף חומרים יוצא מאיזון. יצור האנזימים בגוף נפגע, ובגלל שרוב זרימת הדם מופנית לשרירים, נפגעת זרימת הדם למעיים. מצב זה יוצר ספיגה לקויה של מזון במעיים" מסבירה ד"ר רונית מור, נטורופתית מוסמכת.

לא רק שהגוף לא בשיאו ולא מצליח לספוג ולעכל בהצלחה חומרים מזינים ולהעביר אותם לשאר התאים בגוף, כשהמערכת הפארא-סימפתטית מושבתת, נפגעת גם הפעילות של המעי הגס. "חוץ מזה שקצב חילוף החומרים יורד, ויש סבירות שנעלה במשקל, חלבונים לא מעוכלים חודרים למחזור הדם, ועלולים לגרום לתגובות אלרגיות. בנוסף, כל הפסולת שמצטברת במעיים הופכת לסביבה ידידותית להיווצרות קנדידה. במצב כזה, אפילו תרופות לא יעזרו, כיוון שתפקוד המעיים יצא מאיזון".

אם הגוף לא מצליח לספוג רכיבים תזונתיים חיוניים, הוא מגיע למצב שנגמרים לו חומרי הגלם. חומרי גלם כאלה חיוניים גם לתפקוד המוח שלנו. "ברגע שלמוח חסרים חומרי גלם, ההשלכות הרגשיות הן מרחיקות לכת. אנחנו נחווה מחזוריות של שלושה מצבים רגשיים, כעס- דיכאון- חרדה".

חוץ מזה שמצב הרוח שלנו ידע ימים יפים יותר, אנחנו נתחיל להרגיש גם עייפות, ואם לא נטפל בזה, חלק מהאיברים הפנימיים שלנו (ואולי גם אנחנו) יתמוטטו. ואם זה לא מספיק, כשהגוף נמצא בשליטת המערכת הסימפתטית, גם המערכת החיסונית והמערכת ההורמונאלית נכנסות להילוך גבוה. לאורך זמן, הן מתחילות להישחק ולהתעייף. בפועל זה אומר שאנחנו הרבה יותר פגיעים למחלות.

תזונה מתקנת
אם חשבתם שעוד כוס קפה, או עוד סיגריה, או ערב בפאב השכונתי יעזרו, אתם טועים בגדול. תזונה יכולה להחמיר את ההשפעות השליליות של הסטרס. קפאין, ניקוטין ואלכוהול הם חלק מהדברים שמחריפים סטרס, כמו גם סוכר, ממתיקים מלאכותיים, מזון מעובד (קפוא למשל, או חטיפים) וחומרים משמרים שמוסיפים למזון.

למזלנו, יש גם הרבה מזונות שיכולים להקל על סטרס, ולטעון מחדש את הגוף. "במצב של סטרס, הגוף זקוק בצורה נואשת לכל הוויטמינים מקבוצת B שמזינים את מערכת העצבים. בצורה אירונית, במצב של סטרס הם גם הראשונים שהוא מחסל" מסבירה מור.

אחד מהמזונות העשירים בוויטמינים מקבוצת B הוא פולן דבורים. "כיוון שפולן מכיל אבקנים של פרחים, מומלץ להגיע בהדרגה למנה של כפית ביום, כדי לוודא שאין תגובה אלרגית. אפשר לערבב פולן עם יוגורט, או עם דבש ולאכול".

גם שמרי בירה עשירים בוויטמינים מקבוצת B, וגם אותם אפשר להוסיף ליוגורט, סלט או אורז. מזונות נוספים שעשירים בוויטמינים מקבוצת B הם בשר, ביצים, אגוזים, ברוקולי וקטניות (שעועית, חומוס, עדשים) אבל מעט פחות. "סטרס הוא אחד המצבים שתוספי תזונה יכולים מאוד לעזור לו, כי אין סיכוי שדרך תזונה נצליח לכסות את כל המחסור שנוצר. מומלץ לקחת קומפלקס ויטמין B ולא רק אחד מהם, כי הם פועלים יותר טוב ביחד". בשר, ביצים וקטניות הם גם מזונות שעשירים בחומצות אמינו, מחסור נוסף שנוצר בגוף בזמן סטרס. שילוב של קטניות (שעועית או עדשים) עם אורז מלא למשל, הוא נכון יותר ומאפשר ספיגה טובה יותר של חומרים. 

מעבר למחסור בוויטמינים מקבוצת B, נוצר בגוף עודף של רדיקלים חופשיים. כדי לנטרל אותם כדאי לתגבר את התזונה במזונות עשירים בנוגדי חימצון, כמו פירות הדר, פירות יער (אוכמניות, תותים, חמוציות, פטל) , ירקות ירוקים ועליים (תרד, אורוגולה, כרוב) ובנוסף מלון, עגבניה, ברוקולי ומנגו שעשירים בנוגדי חימצון שונים.

ירקות ירוקים ועליים גם עשירים גם במגנזיום, מרכיב חיוני בהתמודדות עם סטרס. "מגנזיום הוא מזון ללב ולמוח, ורובנו סובלים ממחסור בו, לא רק אנשים שנמצאים בסטרס. מקורות אחרים למגנזיום הם אגוזים, בשר, מוצרי חלב, דגנים מלאים (שיפון, חיטה מלאה, כוסמין, כוסמת) וכל מה שהוא מלא".  

סטרס גם תורם ליצירת סביבה חומצית בגוף. לאורך זמן, עודף חומציות בגוף הוא אחד הגורמים שמאפשרים את התפתחותן של מחלות רבות. חומציות יתר עלולה לגרום באופן ישיר או עקיף להיווצרות בעיות רבות, כמו דלקות, כאבים, אוסטיאופורוזיס, יתר לחץ דם, אבנים בכליות, עייפות כרונית וסרטן.

"הדרך הטובה ביותר לשמור על סביבה בסיסית (אלקלינית) בגוף, היא לאכול ירקות ופירות טריים, והרבה. בנוסף, מומלץ לשתות חצי כוס מים עם חצי לימון סחוט לפני ארוחת הבוקר.

עצות קטנות לחיים טובים
"מחקרים קליניים מוכיחים שסטרס לא נוצר מגורמים חיצוניים, אלא כתוצאה מהפרשנות שאנחנו נותנים לגורמים האלה" מסבירה מור. לדוגמא, מחשבה כמו "אין סיכוי שאני אצליח לסיים משימה מסוימת בזמן" יוצרת את הסטרס. אם מבינים שהפרשנות היא זאת שמכניסה אותנו למתח, אז אפשר לנסות לנטרל אותה, כדי להמעיט את המצבים האלה, או לכל הפחות לקצר אותם.

חוץ מזה, לא יזיק לנו להתחיל לזוז, אפילו אם זה רק הליכה קצרה. פעילות גופנית עוזרת למוח לשחרר כימיקלים שנותנים תחושה טובה ויכולים לנטרל את ההשפעה של הסטרס.

גם לא יזיק לנו לישון. מחקרים מראים שאנחנו צריכים בין 7 ל-8 שעות כאלה ביום.

אנחנו אולי שוכחים מזה, אבל כדאי לנסות לעצור מדי פעם ולנשום. גם ככה אנחנו משתמשים רק בשליש מקיבולת הריאות שלנו, ונשימה היא גורם חשוב בסטרס ובעיות כמו נדודי שינה וחרדה. צריך ללמוד לעשות הפסקות. אפילו אם זה רק לרבע שעה. רק אם אפשר, שזה לא יהיה ליד שולחן העבודה.

גם צחוק נחשב לאחת הדרכים הטובות להקל על סטרס. צחוק מאיץ את מחזור זרימת הדם, ההורמונים והחמצן בגוף, שמגיע לכל המערכות החיוניות.

ולא פחות חשוב, ללמוד מה לא עושה לכם טוב, ומה הגוף צריך בשביל לאזן את עצמו.