אם בשנות ה- 80 אחד מבין אלפיים ילדים אובחן כאוטיסט, היום הנתונים מראים כי אחד מאלף ילדים מאובחן כאוטיסט, ולפחות אחד ממאה ילדים סובל מתסמינים קרובים. בין אם זה קשור למודעות גוברת, להגדרה מדויקת יותר של ההפרעה או לשינויים אובייקטיביים, העובדה היא כי מימדי התופעה מתפשטים.
אם בשנות ה- 80 אחד מבין אלפיים ילדים אובחן כאוטיסט, היום הנתונים מראים כי אחד מאלף ילדים מאובחן כאוטיסט, ולפחות אחד ממאה ילדים סובל מתסמינים קרובים. בין אם זה קשור למודעות גוברת, להגדרה מדויקת יותר של ההפרעה או לשינויים אובייקטיביים, העובדה היא כי מימדי התופעה מתפשטים.
אוטיזם היא למעשה בעיה התפתחותית- התנהגותית שמשפיעה על אופן ההתקשרות וההתייחסות של החולה עם אחרים. ילדים הסובלים מאוטיזם חווים בדרך כלל קשיים בשלושה מישורים, בדרגות חומרה שונות. אינטראקציות חברתיות הן המישור הראשון שמושפע מההפרעה. הם לא מבינים את המורכבות של אינטראקציה חברתית, איך לפרש רגשות אל אחרים, ואיך לנהל את הרגשות של עצמם. אין להם עניין והנאה בקשר עם אחרים. כתוצאה מכך, נפגעת גם התקשורת החברתית שלהם. הם מגלים קשיים בהבנה ובשימוש בתקשורת מילולית ולא מילולית. הסובלים מאוטיזם מגלים התנהגות תבניתית, בין אם פיסית (חזרה על תנועות), ובין אם התנהגותית(עניין מוגזם בחפץ מסוים, או התנגדות לשינויים).
לא ברור מה גורם לאוטיזם להתפתח. מה שברור לחוקרים הוא שההפרעה קשורה בחריגה בתפקוד האונה הקדמית במוח עם רכיב גנטי לא מבוטל. ההפרעה שכיחה פי 4% יותר אצל בנים, ופי 3%-5% בתוך המשפחה. שילוב של גורמים סביבתיים ותורשתיים, עלול לנבא את המחלה.
כאשר הפגיעה היא חמורה, הסימנים לאוטיזם יכולים להופיע כבר במהלך השנה הראשונה. מחקר שנערך בקרב ילדים בשנתם הראשונה, הראה כי חוסר תגובה לקריאה בשמו של הילד בגיל הזה, נמצאה כאחד הסימנים הראשונים והמובהקים לאוטיזם. ילדים עם סימפטומים פחות מובהקים, יאובחנו בדרך כלל בגיל מבוגר יותר. התפתחות השפה והתנהגויות אחרות יכולות להיות תקינות, אולם הם עלולים להיתקל בקשיים מאוחר יותר, לפעמים אפילו רק בגיל בית ספר, כשהדרישות החברתיות עולות.
עבור ילדים שסובלים מאוטיזם העולם הוא מקום מבלבל. הם מתקשים להבין ולהתייחס לאנשים אחרים, הם לא מצליחים להבין רמזים חברתיים, הם אומרים כל העולה על רוחם מבלי להבין את ההשלכות של זה, הם לא יודעים לשמור על מרחב אישי בזמן משחק או שיחה עם אדם אחר, ונאלצים להתמודד עם סביבה שמתייחסת אליהם פעמים רבות בחוסר סבלנות. ילדים כאלה לא אוהבים שינויים ומעדיפים שגרה ברורה, בבית הספר הם עלולים להיחשב כבעייתיים, מפריעים או לא משתפי פעולה. הם סובלים מקשת רחבה של הפרעות התנהגויות וצריכים תמיכה רבה בזמן הילדות, ודאגה והגנה בחייהם הבוגרים.
צורה מתונה יותר של אוטיזם נקראת תסמונת אספרגר (Asperger syndrome), ולמרות שהיא מוגדרת כמתונה, אין להמעיט בערך שלה. לילדים כאלה קשה לתקשר בסיטואציות חברתיות, או ליצור קשרים חברתיים. כישורי המשחק שלהם מוגבלים ויוצאי דופן, בו זמנית הם יכולים לגלות ידע יוצא דופן בתחומים מסוימים. אין להם הפרעות למידה וברוב המקרים הם הולכים לבתי ספר רגילים, ועם עזרה נכונה הם מצליחים להתקדם. חלק מהם יצליחו לפתח מיומנויות שיאפשרו להם חיים עצמאיים, בעוד שאחרים לא יסתדרו ללא תמיכה מלאה.
נכון להיום אין טיפול באוטיזם. בשל האופי המורכב של ההפרעה, פותחו שיטות התערבות רבות במהלך השנים, אולם טיפול שיעיל עבור ילד אחד, עשוי לא להשפיע כלל על ילד אחר.
אחד הטיפולים המומלצים לטיפול בילדים אוטיסטים היא שיטת קרניו-סקארל. טיפול המשלב מגע עדין שמטרתו לאזן את נוזל חוט השדרה והרקמות סביב המוח ועמוד השדרה. כתוצאה מהטיפול, תפקוד מערכת העצבים המרכזית והמערכת החיסונית משתפר. הורים לילדים שסובלים מאוטיזם דיווחו כי לאחר טיפול בקרניו סקראל, הילדים היו מרוכזים יותר, ורבאליים יותר, רגועים והצליחו ליצור קשר עין.
טיפול נוסף, הוא סילוק רעלים (detoxification). ההנחה היא כי בחלק מהחיסונים נמצא חומר חיטוי הקרוי תימרוסל (timerosol), חומר רעיל שמוזכר פעמים רבות בהקשר של אוטיזם. הרעיון הוא שניקוי הרעלים שהצטברו, ישפר את הסימפטומים.
אקולוגית מעיים דלה היא מצב שכיח אצל ילדים שסובלים מאוטיזם. מצב כזה מהווה קרקע נוחה להתפתחות פטריות ומזהמים אחרים בפלורת המעיים. מטופלים רבים מגיבים בצורה חיובית לטיפול אנטי פטרייתי (Anti-fungal Treatment). התיאוריה מאחורי טיפול זה אינה מגובשת, אולם יש עדות לכך שקנדידה (candida albicans) עלולה לגרום לאוטיזם או להחריף את הסימפטומים.
עם או בלי קשר לשכיחות בבעיות מעיים, מטופלים רבים נעזרים בטיפול תזונתי, שכולל תוספי מזון וויטמינים, בצד הימנעות ממזונות מסוימים. ההמלצה היא להימנע מאכילת תירס, סויה, סוכר, שמרים, חומרים משמרים, גלוטן וחלבון חלב. תוספי המזון המומלצים הם ויטמין B12, שנספג טוב יותר עם חומצה פולית. כמו כן, משתמשים בסידן, מגנזיום ואומגה 3 שהמקור הטוב ביותר שלה הוא שמן דגים, אולם גם תוסף המזון נספג בצורה טובה בזרם הדם.








