דיאטת יו יו – זה שעולה או זה שיורד

אנחנו יודעים. הקיץ הגיע ובגד הים שזרקנו בארון רק לפני כמה חודשים כבר לא נראה אותו דבר. אז אנחנו חושבים שכמה ימים של אבטיח יפתרו את הבעיה (חם מדי בשביל מרק כרוב…) וממלאים את המקרר בזה שירוק מבחוץ ואדום מבפנים.

 

אנחנו יודעים. הקיץ הגיע ובגד הים שזרקנו בארון רק לפני כמה חודשים כבר לא נראה אותו דבר. אז אנחנו חושבים שכמה ימים של אבטיח יפתרו את הבעיה (חם מדי בשביל מרק כרוב…) וממלאים את המקרר בזה שירוק מבחוץ ואדום מבפנים. החדשות הלא כל כך טובות הן שלא בטוח שזה יעזור. החדשות הטובות הן שיש דרך אחרת.

למה לא כדאי לעשות דיאטות קיצוניות, מה הסכנות של מעגל היו-יו, ואיך שוברים אותו אחת ולתמיד.

זה שעולה וזה שיורד

מי מאיתנו לא הרעיב את עצמו כדי להשתחל בחזרה לג'ינס מהתיכון? מי מאיתנו לא החזיר בדיוק את אותו ג'ינס בחזרה לארון אחרי כמה חודשים?. הרשימה ארוכה, ואי אפשר שלא לשאול מה אנחנו עושים לא נכון. אם גם מפורסמים ועשירים, שיש להם ממון וטבח צמוד לא מצליחים לנצח את המשקל, איזה סיכוי יש לנו?.

גם הסטטיסטיקה לא במיוחד מעודדת. לפי ההערכות, לפחות 80% מהאנשים שהפחיתו במשקל מחזירים את כולו בחזרה, ואפילו יותר, בתוך שנתיים. מחקר שנערך באוניברסיטת קליפורניה (California), וניתח 31 מחקרי אורך שנערכו בנושא דיאטה, מצא כי בתוך 4-5 שנים, שני שליש מהאנשים מחזירים יותר משקל משהצליחו להפחית.

אבל חוץ מהעובדה שזה לא כל-כך נעים לגלות שהכפתור בג'ינס ברוגז עם הלולאה שאליה הוא אמור להיכנס, הבעיה היא קודם כל בעיה פיסית. לא רק שעודף משקל הוא סיכון בריאותי. מחקרים מראים כי מעגל של ירידה-עלייה-ירידה במשקל (מה שנקרא דיאטת יו-יו), יכול באופן פוטנציאלי לגרום להתפתחות מצבים מורכבים יותר כמו יתר לחץ דם, כולסטרול גבוה, סוכרת, דיכאון, מחלות לב ואפילו סרטן.

מתמטיקה של חילוף חומרים

בעוד שירידה או עלייה קטנה במשקל היא נורמאלית, ההתנהגות הלא בריאה שנקראת יו-יו ממש לא. ורק כדי שנהיה בטוחים שאנחנו מדברים באותה שפה: יו-יו מוגדר בתור ירידה או עלייה משמעותית במשקל הגוף (בדרך כלל מחמישה קילוגרם ומעלה) שמתרחשת מספר פעמים.

מומחים מאמינים שברוב המקרים, תבנית כזאת היא תוצאה של תזונה מצומצמת מדי, והמחקרים מאחוריהם. מחקרים מראים כי אנשים שמגבילים את הצריכה הקלורית, מעלים בצורה משמעותית יותר משקל, בהשוואה לאנשים שנמצאים בתוכנית תזונה יותר סלחנית. אנחנו חיים בתרבות של סיפוקים מיידים, ואנחנו נואשים לתוצאות מהירות. דיאטות קיצוניות אולי יכולות לתת תוצאות בזמן קצר, אבל בפועל זה אומר שאם אנחנו רגילים לתזונה שכוללת 1,200 קלוריות, הרגע שבו אנחנו זזים קצת ימינה, הוא הרגע שבו אנחנו מתחילים להעלות בחזרה במשקל.

אפילו אם אנחנו נמצאים בתוכנית תזונה סבירה, הגוף מוריד קילוגרמים בחוסר חשק. סיבה אחת שקשה לשמור על המשקל, היא בגלל שהירידה במשקל דורשת יותר מזון. למשל, אם מפחיתים את מסת הגוף ב- 10%, זה נראה לנו הגיוני לצפות שקצב חילוף החומרים ירד ב- 10% בהתאמה. אבל הוא יורד יותר מזה (בערך ב- 15%). למה חילוף החומרים עושה לנו את זה? ובכן זה די פשוט. הגוף מבין דיאטה כאיום ולא תמיד מבחין בהבדל.

ואם זה לא מספיק, יו-יו יכול ממש לשנות את חילוף החומרים. בסופו של דבר, ככל שהיינו יותר בדיאטה מאשר לא בדיאטה, כך קשה יותר לרדת במשקל. הורמון הרעב (גרלין) עולה, הורמון השובע (לפטין) יורד, ובתרגום לעברית: אנחנו מרגישים יותר רעבים ופחות מסופקים.

נולדנו להתנדנד?

כאילו שזה מספיק גרוע שהגוף שלנו מנסה לעצור אותנו כשאנחנו מנסים לרדת במשקל, עכשיו יש מחקרים שמראים שחלק מהאנשים נולדו ככה. מחקר שנערך באוניברסיטת קליפורניה (California) בדק את הביולוגיה מאחורי דיאטת יו-יו. המחקר מצא כי אצל אנשים שאוכלים יותר, מרכזי הגמול מופעלים רק על ידי ריח של אוכל, והם נשארים אקטיביים עד שאותם אנשים סיימו לאכול כל מה שהיה מונח בצלחת לפניהם.

במילים אחרות, כאשר הפעילות הביולוגית במוח נמצאת במצב של פעילות יתר, לעמוד בפני פיתויים היא כבר לא רק שאלה של כוח רצון. המחקר העריך שזה מה שקורה אצל 50% מהאנשים שסובלים מהשמנת יתר.

נכון, כאשר רואים את המחוג של המשקל מתקדם לאזור הדו-ספרתי, זה בהחלט מעודד. אבל יש עוד כמה סיבות לעצור לרגע. על חילוף החומרים כבר דיברנו, אבל זאת רק חלק מהתמונה. כאשר מתמידים לאורך זמן בתזונה מאוד מצומצמת, ומחזירים את המשקל בחזרה ומהר, עלולים לאבד הרבה ממסת השריר ולהחזיר הרבה ממסת שומן. זה גורם לחילוף החומרים להאט אפילו יותר, והמשמעות של זה היא שככל שהזמן עובר, זה יהיה הרבה יותר קשה לרדת במשקל. ובגלל ששריר שורף קלוריות יותר משומן (בערך פי 10), חילוף החומרים מזדחל לאיטו.

ויש גם את העניין האסתטי, כמו הירידה באלסטיות של העור. ויש לזה גם השלכות חמורות יותר, כמו למשל שעלייה משמעותית במשקל מעמיסה על העורקים, הכבד, מערכת השלד ותפקוד הלב.

אבל אולי המבהיל ביותר הוא הנזק שנגרם למערכת החיסונית. לפי מחקר שבדק את ההשפעות ארוכות הטווח של יו-יו, בקרב נשים שעלו וירדו במשקל נמצאה תגובה חיסונית נמוכה במיוחד, במיוחד אצל התאים שחשובים להגנה מפני זיהומים ולמלחמה בשלבים מוקדמים של סרטן.

אז עם כל כך הרבה השלכות, אולי כדאי שנתחיל לקבל באהבה את הבטן הקטנה?.