האם המין הגברי הולך לכליה?

המניות של כרומוזום Y הולכות ויורדות. אחד מתוך 13 גברים סובל מבעיה כלשהי בפוריות, ואם מוסיפים לזה את העובדה שהטכנולוגיה לייצור זרע מלאכותי משני כרומוזומי X נמצאת בשלבים האחרונים, מתקבל הרושם שהטבע נחוש להעלים את המין הגברי. החוקרים משוכנעים שכן, המגמות החברתיות רק נותנות לזה את האישור הסופי

 

המניות של כרומוזום Y הולכות ויורדות. אחד מתוך 13 גברים סובל מבעיה כלשהי בפוריות, ואם מוסיפים לזה את העובדה שהטכנולוגיה לייצור זרע מלאכותי משני כרומוזומי X נמצאת בשלבים האחרונים, מתקבל הרושם שהטבע נחוש להעלים את המין הגברי. החוקרים משוכנעים שכן, המגמות החברתיות רק נותנות לזה את האישור הסופי

חוץ מלקבוע את מין היילוד כזכר, התפקיד של כרומוזוםY הוא די מוגבל. הוא מורכב מגנים שונים, עם רובם הגוף לא עושה שימוש. בזנים מסוימים, כמו הקנגורו למשל, יצור צאצאים זכרים תלוי רק בגן אחד מתוך כל אלה שנמצאים בכרומוזוםY. יותר מזה, הכרומוזומים האחרים הם ידידותיים. בתהליך ההפריה הם מתחברים ומתחלפים בד.נ.א. כרומוזום Y לא עושה את זה. הוא לא מתחבר, לא יכול לתקן את עצמו. הוא פשוט עובר מדור לדור, כמו שהוא, ללא שינוי. עם הטוב, אבל גם עם כל הרע. וכמו שאומרים, אבות אכלו בוסר, וזרע הבנים נחלש. הירושה שקיבלו גברים מסוימים, היא לא יותר מאשר בעיות פוריות.

הישרדות

אם להאמין למה שאומר החוקר לגנטיקה אנושית בריאן סייקס (Bryan Sykes) מאוניברסיטת אוקספורד, ככל שכרומוזוםY ילך ויחלש, המין הגברי בסופו של דבר יכחד. לפי החישובים שלו, בקצב הנוכחי זה יקח בדיוק 125,000 שנים.

וכמו במשל של שלמה המלך והדבורה, גם כאן הניצוץ היחיד של תקווה מגיע מחיה קטנה ולא משמעותית. לפחות לא עד שאיבדה בעצמה את כרומוזוםY שלה. הנברן, מכרסם קטנטן ממרכז אסיה אמנם איבד את זה, אבל הוא הצליח להפוך את אותו חומר גנטי שקובע זכריות, לכרומוזום אחר. הנברן לא היחיד. מספר מפתיע של  מינים בטבע מצליח (כשאין אפשרות אחרת) להתרבות גם בלי שזכר יהיה מעורב בתהליך. זה מה שכרישים ולטאות עושים כשהם מוחזקים בשבי, למשל.

אם כרומוזום Y הוא באמת חסר תועלת כמו שאומרים, יכול להיות שגנים וכרומוזומים אחרים (כמו כרומוזוםX) יכולים לעשות הסבה מקצועית וליצר צאצאים זכרים. פעם האמינו שהתהליך הזה בלתי אפשרי ביונקים כמו בני האדם, בגלל שתאי הזרע הגברי והביציות של הנשים עוברים תהליך שנקרא הטבעה. לא מזמן גילו על עכברים (חיות דומות מבחינת מערכת הרבייה לבני האדם) שזה בהחלט אפשרי.

מה שתהליך ההטבעה האנושי אומר, זה שכדי שהגנים לא יצטרכו להתחרות ביניהם, חלקים של כל תא עומדים בצד כדי לאפשר לגנים האחרים להתבטא. מה שעשו עם העכברים, זה לקחו תאי ביצית לא בוגרים שעדיין לא התחילו בתהליך ההטבעה, איחדו אותם עם תאי ביצית בוגרים, והפעילו אותם באמצעות זרם חשמלי.

מציאות או דמיון?

המציאות לא רחוקה מהדמיון. יצור של צאצא משתי נקבות הופך לאפשרות של ממש והוא ממש לא מסובך כמו שחשבו. זרע מלאכותי שנשאב מתאי לשד העצמות כבר הוביל להריונות ולידות בעכברים. ביפן למשל, נקבות עכברים נכנסו להריון באמצעות תאים של נקבה אחרת וילדו תינוקות בריאים לחלוטין. שיעור ההפריה בקרב עכברים עמד על אחד מתוך חמישה, כמעט כמו הפריות מלאכותיות בבני אדם. החיסרון היחיד הוא, שהצאצאים היו קטנים יותר מעכברים רגילים ב- 20% בממוצע, אבל החוקרים מצפים לתקן את זה ברגע שיבינו יותר טוב את תהליך ההטבעה. אבל, אולי יותר מהכל, הנמשל מהניסויים האלה הוא שלגברים אין בלעדיות על הדור הבא.

יש גם חוקרים אחרים, שלא ממהרים להספיד את המין הגברי. הפרופסור לביולוגיה של תאי זרע, קארים נאירניה (Karim Nayernia), מאוניברסיטת ניו קאסל, אחד המובילים בתחום בקנה מידה עולמי, כבר הצליח להראות שניתן לשאוב כמות בלתי מוגבלת של זרע מתאי גזע צעירים שנמצאים בעוברים, כדי להשתמש בזרע לייצור רקמות אחרות ולאו דווקא לרבייה. במקביל, נבחנת האפשרות לייצר זרע באותה צורה, גם מנשים.

וכמו בכל הסרטים הטובים, אי אפשר לדעת מה יקרה כשהידע הזה יגיע לידיים הלא נכונות. ברגע שהטכנולוגיה כבר קיימת, האפשרות תקסום לאוכלוסיות שונות, בעיקר זוגות הומוסקסואלים. כי כמה שזה מאיים על מבנה המשפחה המסורתי, וכמה שזה מאיים על תפקיד הגבר כאב ובכלל, אי אפשר מצד אחד להיות הכי פתוחים ולתת לזוגות הומוסקסואלים שיווין זכויות, ומצד שני לא לאפשר להם להביא ילדים. בינתיים, ההתפתחויות די משחקות לטובתה של הקהילה ההומוסקסואלית.

מצד שני, הן גם פותחות קופת שרצים. ההורות כפי שאנחנו מכירים אותה היום תהפוך לסוגיה משפטית, יותר מאשר לקשר ביולוגי. תעודת הלידה תהפוך להיות בסך הכל רשומה במחשב של משרד ממשלתי, מאשר באמת להגיד לנו מה המוצא של האדם. כמה זמן זה יקח ולאן כל זה מוביל, אלה הן כבר שאלות אחרות. הזמן יעשה את שלו, אבל מה שיכתיב את הקצב כנראה יהיה טעמים אתיים ולא מדעיים.