זה לא סוד שנשים בהריון יכולות להיות קצת הפכפכות ומעט שכחניות. בטח, אפשר להאשים את ההורמונים.
זה לא סוד שנשים בהריון יכולות להיות קצת הפכפכות ומעט שכחניות. בטח, אפשר להאשים את ההורמונים.
אבל במהלך ההריון יש תהליכים אחרים רבים שמתרחשים ברקע, ובניגוד להורמונים הגועשים, בהם דווקא אפשר לטפל.
כשאת אומרת לא למה את מתכוונת?
לא חסרות סיבות בגללן נשים בהריון חוות שינויים תכופים במצב הרוח במהלך ההריון. נכון, בטרימסטר הראשון הנאשם מספר אחת הם ההורמונים המשוגעים שמשייטים לאורך הגוף. נשים שעברו את זה מתארות את זה כמו PMS אחד ארוך. אבל, בנוסף להורמונים הבלתי נשלטים, מתרחשים תהליכים אחרים שלא במיוחד תורמים למצב הרוח.
בתור התחלה, בערך 85% מהנשים סובלות מואריאציה מסוימת של בחילות בוקר, בין אם בחילות קלות במקרה הקל, ובין אם הקאות תכופות שנמשכות לאורך כל היום במקרה הקשה. בנוסף, ברגע שהבחילות עוברות, בדרך כלל מגיעה עלייה במשקל. הרחם שלוחץ על השלפוחית מוביל לסימפטום מוקדם נוסף של הריון (השתנה תכופה) שיכול להציק במהלך היום, או ממש להפריע לשינה במהלך הלילה. כל אלה ביחד ( בחילות, עלייה במשקל, חוסר בשינה) הם לא המתכון האידיאלי למצב רוח.
אם את מרגישה כמו אלה יפיפייה בזמן ההריון ובן הזוג עוזר לך להרגיש כמו אחת, את אחת מבנות המזל. נשים רבות לא מרגישות ככה וסובלות מבעיות של דימוי גוף, או מסימפטומים נוספים שעשויים ללוות את תקופת ההריון, ולא חסרים כאלה (צרבת, בצקת, עלייה במשקל, כאבים, טחורים וכו').
עם או בלי כל אלה, הטרימסטר הראשון מלווה בעייפות גדולה מהרגיל, עובדה שבדרך כלל הופכת את כל המטלות היומיומיות להרבה יותר קשות. ובגלל שאת עייפה/ סובלת מבחילה/ לא במצב רוח לכלום, קשה ליהנות מפעילויות שעד לא מזמן היו ממש מהנות.
הדרך הטובה ביותר לחזור לעצמך, ולשלוט לפחות במידה מסוימת בשינויים המהירים במצב הרוח היא פעילות גופנית. פעילות גופנית מגבירה את רמת האנדורפינים בגוף, מאזנת את העלייה במשקל, ועוזרת להיות רגועה יותר ולישון שנת לילה איכותית יותר.
בתוך המשפחה הגדולה שנקראת פעילות גופנית, מומחים ממליצים במיוחד על יוגה לנשים בהריון, לא רק בשביל המתיחות, החיזוק והתנועה עצמה, אלא בשביל הנפש ולא פחות מזה בגלל החברה. במהלך התרגול נפגשים עם נשים אחרות בהריון, ותאמיני או לא, הן עוברות בדיוק מה שאת עוברת.
אם השינויים התכופים במצב הרוח נמשכים, ומתחילים להרגיש כמו קצת יותר ממצב רוח, הנשק הסודי הוא חומצת השומן אומגה 3. מחקרים מראים שאומגה-3 לא רק עוזרת לאזן מצבי רוח, היא גם חשובה לתפקוד הקוגניטיבי של העובר. אבל, בגלל שהיא כל כך חשובה העובר שואב ממך את רובה, במיוחד בטרימסטר האחרון.
איפה שמתי את המפתחות?
קיימים אינספור סיפורים על צרור מפתחות שנשכח במקפיא ועוד. חלק מהנשים בהריון מדווחות שהן מרגישות כאילו הן עובדות רק עם 50% מהמוח בהשוואה לימים רגילים. הכי קל להאשים את ההורמונים בשינויים בתפקודים בסיסיים כמו זיכרון, במהלך ההריון (טפשת הריון). במידה מסוימת זה גם די נכון. מחקרים מראים שהעלייה ברמות של פרוגסטרון ואסטרוגן בטח לא עוזרות למצב.
אבל אלה לא רק ההורמונים. מחקר מהמרכז הרפואי באוניברסיטת דיוק (Duke) הראה כי במהלך הטרימסטר השלישי, מוח של נשים בהריון מתכווץ, ושההתכווצות הזאת יכולה בין היתר להשפיע על הזיכרון. אבל אל דאגה, לפי המחקר המוח חוזר לגודל ותפקוד תקינים אחרי בערך ששה חודשים.
אבל כנראה שהבעיה העיקרית היא עומס. שינויים בחיים לוקחים אנרגיה ובמקום להתמסר לשינויים הפיסיים והרגשיים, נשים עסוקות (בצדק) במקביל ליצירת חיים חדשים עם בדיקות, סידורים ושגרה יומיומית שאי אפשר פתאום להפסיק.
גם במקרה של זיכרון (מעבר לטריקים הישנים והטובים: פתקים ותזכורות בטלפון ובמחשב) אומגה-3 היא החברה הכי טובה שלכן. מעבר לזה, מאוד חשוב לעבוד ביחד עם הגוף, לא נגדו, ומדי פעם לעצור. אבל באמת לעצור. לקחת קצת זמן לצעידה, עיסוי לנשים בהריון, או כל פעולה אחרת שתתן למחשבה חופש אמיתי.