כולנו מכירים את הסטריאוטיפ. גבר שעובר סדרה של שינויים פתאומיים, כמו גירושין, או לא עלינו, בגידה, נסיעה לטיול (איתה או בלעדיה) ברחבי העולם בקרוון, אבל רק אחרי שהוא עשה עגיל באוזן. משבר גיל ה- 40 קוראים לזה. אבל לא כולם מסכימים שהמשבר הזה בכלל קיים.
כולנו מכירים את הסטריאוטיפ. גבר שעובר סדרה של שינויים פתאומיים, כמו גירושין, או לא עלינו, בגידה, נסיעה לטיול (איתה או בלעדיה) ברחבי העולם בקרוון, אבל רק אחרי שהוא עשה עגיל באוזן. משבר גיל ה- 40 קוראים לזה. אבל לא כולם מסכימים שהמשבר הזה בכלל קיים.
משבר פסיכולוגי? חברתי? הורמונאלי? קצת מכל דבר? או שום דבר שצריך לעשות ממנו עניין?
לא שבר משבר?
אז למרות מה שחשבנו, משבר גיל ה- 40 הוא מצב שנוי במחלוקת. מספר הגברים שעוברים בפועל שינויים רגשיים באמצע החיים הוא לא ידוע, וכנראה שיש גם כאלה שעוברים אותו בלי קשיים בכלל.
אלה שמאמינים שמדובר בתופעה אמיתית, מבססים את הטיעונים שלהם על קשת רחבה של סימפטומים. מזג חם, אובדן בחשק המיני, בעיות בתפקוד המיני, דיכאון שמאופיין בעיקר על ידי עייפות. אצל חלק מהגברים רואים גם יובש בעור, הזעת לילה, אובדן שיער, עלייה במשקל ותחושה שונה במפרקים ובשרירים.
הפסיכולוגיה טוענת שבמידה מסוימת כל הגברים עוברים את זה. בחברה שבה העולם שייך לצעירים, איך אפשר שלא. חלק מהמחקרים אפילו מראים שזה בא ביחד עם הנטייה להתעלם מבעיות ועם חוסר ודאות לגבי העתיד. עד גיל 40, רוב הגברים מאמינים שהם כבר היו צריכים להשיג את רוב המטרות הריאליות שלהם, או לפחות לדעת מה הם רוצים להיות כשהם יהיו גדולים. אבל דברים משתנים וביחד איתם מגיעות תובנות עגומות. גירושין, פיטורין, עוד יום הולדת בלי ששום דבר קרה. זה יכול להוביל לתחושה של אובדן הגבריות ובלבול לגבי מה באמת התפקיד שלהם בעתיד.
מול אלה שטוענים שהסיבות הן פסיכולוגיות טהורות, טוענים אחרים שהשינוי הוא הורמונאלי גרידא. אם יש בכלל דבר כזה, גיל העמידה הגברי כולל שינויים הורמונאליים שמקבילים לשינויים ההורמונאליים שנשים חוות, אמנם לא באותה רמה ולא באותה מהירות. העיקרי שביניהם הוא אובדן החשק המיני. פתאום, כבר אי אפשר לעשות את זה שלוש פעמים בלילה ולהגיע לזקפה זה כבר לא סיפור כל כך פשוט.
מוי כיף
ההתחלה של הסוף? כנראה שלא. יש גם כאלה שאומרים תשכחו ממשבר אמצע החיים. גיל ארבעים זה כיף חיים. אותם אנשים מגיעים מאוניברסיטת טקסס (Texas) באוסטין, והם ניתחו 120,000 שאלונים שהועברו בדואר אלקטרוני, ככה שמבוכה לא היתה חלק מהעניין.
מסתבר שרוב הגברים שהשיבו על השאלונים, דיברו על הגשמה עצמית וקבלה עצמית, הרבה יותר מאשר על התפכחות מאשליות. החוקרים קראו לזה נינוחות. תחושה שהופכת גברים באמצע החיים לרגועים יותר ונעימים יותר, והיא גדלה בצורה דרמטית בין שנות ה-30 המאוחרות ל-50 המוקדמות.
ממצאי המחקר מסתדרים עם זה שהיום דברים קורים מאוחר יותר, או שגיל ההתבגרות נמשך רק עוד קצת. אנחנו פחות או יותר מגובשים בסביבות גיל 30. אבל כנראה שאלמנטים מסוימים באישיות ממשיכים להתפתח, ותופסים תאוצה באזור גיל 40.
אבל גם על זה יש לכולם מה להגיד. חלק טוענים שהשינוי באישיות הוא תוצאה של גורמים סביבתיים, כמו ביטחון בעבודה, ביטחון במשפחה ובחיי החברה. הסבר אחר לנינוחות הזאת הוא הורמונאלי. בגיל כזה, כבר אין תביעה נוירולוגית אינטנסיבית לחפש ריגושים. ויש כאלה שאומרים שככה האבולוציה עשתה אותנו. לעבוד כמו נמלים בשנים הראשונות, וליהנות מההישגים המשפחתיים והרגשיים בערך מאמצע החיים.
עשר מושמץ? גבר הולך לאיבוד? אם יש מקבילה גברית לגיל המעבר, כנראה שהיא קצת פסיכולוגית, קצת הורמונאלית, קצת חברתית וקצת סביבתית.








