לא הרבה יודעים על השינה, ועוד פחות מכך יודעים על החלום, אבל לפחות על דבר אחד כולם מסכימים- גם אם אנחנו זוכרים וגם אם לא, כולנו חולמים. חלומות יכולים להיות פשוטים או מורכבים, הם יכולים להיות טובים, לפעמים אפילו הם....
לא הרבה יודעים על השינה, ועוד פחות מכך יודעים על החלום, אבל לפחות על דבר אחד כולם מסכימים- גם אם אנחנו זוכרים וגם אם לא, כולנו חולמים. חלומות יכולים להיות פשוטים או מורכבים, הם יכולים להיות טובים, לפעמים אפילו הם מתגשמים. אבל יש גם חלומות פחות נעימים. ולמרות שהיינו מעדיפים להימנע מהם, מסתבר ששום דבר לא קורה בלי סיבה. גם לחלומות רעים יש תפקיד.
לא הרבה יודעים על השינה, ועוד פחות מכך יודעים על החלום, אבל לפחות על דבר אחד כולם מסכימים- גם אם אנחנו זוכרים וגם אם לא, כולנו חולמים. חלומות יכולים להיות פשוטים או מורכבים, הם יכולים להיות טובים, לפעמים אפילו הם מתגשמים. אבל יש גם חלומות פחות נעימים. ולמרות שהיינו מעדיפים להימנע מהם, מסתבר ששום דבר לא קורה בלי סיבה. גם לחלומות רעים יש תפקיד.
השינה מורכבת מארבעה שלבים. כל שלב מאופיין בתבנית גלי מוח ייחודית, ובפעילות נוירולוגית וכימית שונה. השלבים חוזרים על עצמם במחזוריות במהלך הלילה, וביחד הם נמשכים כשעה וחצי. השלב שבו אנחנו חולמים, נקרא שנת תע"מ (תנועת עיניים מהירה, REM). "בשנת תע"מ פעילות המוח משתנה" מסביר ד"ר לווין (Ross Levin), פסיכולוג וחוקר שינה. "המערכת הלימבית שאחראית על רגשות וזיכרון, הופכת פעילה הרבה יותר מאשר בזמן ערות, לכן התגובות הרגשיות בחלום הן סוערות".
הסיבה שבגללה אנחנו יכולים לחלום שאנחנו עפים, לראות ולהרגיש את זה, ובו זמנית לחשוב שזה באמת הגיוני שזה קורה, היא המוח הקדמי, שאחראי לזה שהמציאות הסובייקטיבית תראה לנו הכי אובייקטיבית שאפשר. מי שמשלים את העבודה הוא קורטקס הראייה (הראשוני והמשני), שמעבד את האותות שנקלטים, ומאחד אותם לחלום- תסריט אחד קוהרנטי עם התחלה וסוף.
אם עד עכשיו חשבתם אחרת, מסתבר שרוב החלומות שלנו הם רעים. "כמעט ב- 70% מהחלומות שלנו אנחנו מאחרים למבחן, או עומדים ערומים במקום הומה אדם" מסביר רוברט סטיקגולד (Robert Stickgold) חוקר שינה מבית הספר לרפואה בהארוורד. "אם נשאל אנשים כמה סיוטים היו להם בשנה האחרונה, הם יגידו אחד או שניים. אבל אם הם יתעדו את החלומות שלהם, הם ישימו לב שסיוטים מופיעים לפחות פעמיים בחודש" מסביר מארק בלגרוב (Mark Blagrove) חוקר חלומות מאוניברסיטת וויילס.
בזכות תיעודים כאלה אפשר להבין קצת יותר על תפקידו של החלום. ככה למשל הגיעו למסקנה שתדירות הופעת הסיוטים משתנה בהתאם לגיל ולמין. 25% מהילדים, בקבוצת הגילאים 5-12 מתעוררים מחלום רע לפחות פעם בשבוע. בקרב גברים, השיא נמדד בגיל 25, ובגיל 55 מספרם של הסיוטים פוחת בשליש. תדירות הופעת הסיוטים אצל נשים ונערות גבוהה משמעותית מאשר גברים או נערים, כמעט בכל קבוצות הגילאים. חלק מהחוקרים מייחסים עובדה זו לשיעורים הגבוהים של חרדה והפרעות אפקטיביות (מצב רוח) אצל נשים.
בין אם הוא טוב ובין אם הוא רע, עדיין לא יודעים בוודאות מה התפקיד של החלום. רוב החוקרים משוכנעים שהחלום משרת מטרה חיונית ואולי אפילו הישרדותית. לפי המחקר הנוכחי,שערכו ד"ר לווין ועמיתו טור נילסן (Tore Nielsen) מאוניברסיטת מונטריאול, חלום רע הוא הדרך של המוח לעבד פחדים ישנים, ולעשות מקום לפחדים חדשים שעלולים לצוץ. לווין ונילסן קוראים לזה מנגנון 'הכחדת זיכרונות פחד'. "לולא מנגנון עיבוד הפחדים, היינו מפחדים בגילאים מבוגרים, מאותם דברים מהם פחדנו בגילאים צעירים" מסביר נילסן.
נדיר שחלומות רעים מתעמתים עם הפחדים שלנו בצורה אמיתית, בדרך כלל הם משתמשים בחלקי חילוף-גירויים, דימויים וסמלים שמשתלבים בעולם בלי זמן ומרחב. חלום רע הוא ללא ספק מטריד, אבל חלום רע שלא מעיר אותנו מבועתים ומזיעים, מתמודד בהצלחה עם הפחדים. כשאנחנו מתעוררים מחלום רע, אנחנו נכשלים מלהכחיד את הפחד. לא נעימים ככל שיהיו, חלומות רעים נותנים הצצה לארכיטקטורה של החלום בכלל, זו הסיבה שהשתמשו בהם במחקר הנוכחי.
