שיקום מארוע מוחי באמצעות שיאצו וטווינה

פגיעה מוחית (בעקבות שבץ או תאונה), מותירה לעיתים נזקים קוגניטיביים, התנהגותיים ותקשורתיים בנוסף לפגיעות מוטוריות וסיבוכים נוירולוגיים אחרים. 50% מהמבוגרים ו- 60% מהצעירים שבים להכרתם לאחר פגיעה מוחית בזכות השיקום.

 

פגיעה מוחית (בעקבות שבץ או תאונה), מותירה לעיתים נזקים קוגניטיביים, התנהגותיים ותקשורתיים בנוסף לפגיעות מוטוריות וסיבוכים נוירולוגיים אחרים. 50% מהמבוגרים ו- 60% מהצעירים שבים להכרתם לאחר פגיעה מוחית בזכות השיקום.

שיקום ממצבים נוירו-אורתופדיים באמצעות שיאצו וטווינה

פגיעה מוחית- השפעות בטווח המיידי והרחוק
בפגיעה מוחית כתוצאה מנפילה או תאונה (כמו זעזוע מוח קל), התופעות יהיו מתונות וחולפות. בפגיעות חמורות יותר, תתכן פגיעה בתאי עצב או בקשרים ביניהם, בצקת, ודימום בתוך המוח או סביבו.

חלק מהתופעות עשויות להתבטא רק שעות או ימים לאחר הפגיעה. אולם התגובה המיידית לטראומה היא אובדן הכרה (זמני או ממושך), כאב, בחילות והקאות, שיתוק הצד המנוגד בגוף לאזור הפגוע בגולגולת, התרחבות או אי תגובה של האישונים, פרכוסים, אי שליטה על סוגרים, עליה בלחץ דם והאטת דופק. בשלב הראשוני אספקת החמצן והדם למוח לקויה.

בהמשך, לאחר ייצוב מצב המטופל, ניתן לבחון האם הפגיעה במוח היא מקומית או מתפרשת על פני אזורים נרחבים יותר, האם החבלה היא חיצונית בלבד, או שאף רקמת המוח נפגעה.

הפגיעה בהכרה בעקבות נזק מוחי עשויה להיות חלקית (Stupor), או מלאה (Coma). היא עשויה להותיר את הנפגע במצב צמח (Persistent Vegetative State) שמוגדר כאשר אובדן ההכרה נמשך למעלה מחודש, או מצב של נעילה פנימית (Locked in Syndrome) בו חלק מתפקודי הגוף מתקיימים, אולם המטופל אינו יכול לתקשר בשל הפגיעה העצבית, או מצב של מוות מוחי (Brain Death), בו אין פעילות מוחית בשל פגיעה בגזע המוח, ופעולת הלב והנשימה מתבצעות בצורה מלאכותית.

במידה והמטופל שב להכרתו, הוא עלול לסבול מבלבול, סחרחורת, טשטוש ראיה, עייפות, טנטון, שינוי בחוש הטעם, שינוי בדפוסי שינה, שינויים התנהגותיים, פגיעות מוטוריות ובעיות קואורדינציה, בעיות בזיכרון, ריכוז וקשב.

הטיפול המיידי כולל שמירה וייצוב מצב המטופל בחיים עד להגעתו למרכז רפואי. המטרה העיקרית היא לשמור שהמוח יקבל אספקה תקינה של דם וחמצן. בבית החולים, הטיפול יתמקד בהפחתת הלחץ התוך גולגולתי. מרגע שמצבו של המטופל מיוצב, מעריכים את הסימנים החיוניים והרפלקסים שלו דרך בדיקה נוירולוגית, הכוללת תגובה מוטורית, תגובת עין ותגובה מילולית. את הערכת המצב משלימים באמצעות הדמיה עם רנטגן, CT או MRI.

תהליך השיקום
עבודת השיקום למעשה מתחילה מהרגע בו המטופל יוצא מסכנת חיים ומצבו יציב.  

הרפואה הקונבנציונאלית מציעה סוגי שיקום שונים המותאמים באופן אישי למצבו של המטופל. על פי רוב, השיקום יתבצע באמצעות פיסיותרפיה, ריפוי בעיסוק וקלינאי תקשורת.

לכל אורך משך האשפוז ותהליך השיקום, מתבצעות הערכות נוירולוגית שמטרתן להעריך האם הנזק נבלם או שהוא מחריף (למשל, דימום או בצקת). גם אם השיקום מתקדם כהלכה, יש לקחת בחשבון התפתחויות לא צפויות, כמו הופעת התקפים פרכוסיים, זיהום או נזק לכלי הדם והעצבים, כאב (שכיח), פצעי לחץ, דימום פנימי, דלקת ריאות או דלקת בדרכי השתן.

פתולוגיה סינית
בראייה סינית, טראומה יוצרת תקיעות של דם במקומות שונים. במקרים של פגיעות מוח, מדובר בפגיעה במערכת העצבים המרכזית. לאורך זמן, בשל חוסר התנועה (אם בשל חוסר הכרה ואם בשל מוגבלות פיסית של המטופל) פחות צ´י ודם זורמים למקום.

מטרת הטיפול ברפואה הסינית היא להניע צ´י ודם לאותם אזורים. כיוון שלצ´י יש נטיה להיתקע בעיקר באזורי מפרקים, הנעתו שם חשובה במיוחד. את הנעת הדם והצי' ניתן להשיג באמצעות שיאצו, טווינה, תרגילי תנועה ונשימה ודמיון מודרך.

"טיפולי שיאצו וטווינה עובדים בכמה מישורים. מבחינה פיסית, הם מעוררים את העור והשרירים ומעודדים חידוש הקשר בין תאי מוח. מבחינה אנרגטית, הם מניעים את הצ'י והדם בגוף. מבחינה רגשית, טיפול מגע מסוג כזה יכול לעודד יציאה ממצב רגשי בעקבות הטראומה, כמו דיכאון. מגע יכול להיות גם כלי אלטרנטיבי לתקשורת לא מילולית, דרכו המטופל יכול להגיב דרך הבעות פנים למשל" מסביר עומרי כהן, מטפל ברפואה סינית בבית החולים וולפסון.

בתחילת הטיפול (חודשיים), המטרה היא להניע את הצ'י והדם בגוף, בעיקר במפרקים ובגפיים, לשמור ולהגדיל בהדרגה את טווח תנועה, למנוע עצירות ולהפחית מתח. בטווח הארוך, מטרת הטיפול היא לשמור על הקיים ולהוסיף להשתפר.  

הרפואה הסינית טוענת שפרט לתנועה ופעילות גופנית, לחלק מהנעת הצ'י אחראי גם תהליך הנשימה. לכן, פעולה נוספת שיש להתחיל איתה מוקדם ככל האפשר הם תרגילי נשימה. "תרגילי נשימה מונעים הצטברות ליחה ולכן מונעים התפתחות זיהומים בדרכי הנשימה".

להשלמת הפעולה של הנעת הצ'י וגירוי מערכת העצבים המרכזית, פעמים רבות נעזרים בדיקור סיני.

דמיון מודרך

במקביל לטיפול בטווינה או שיאצו, דמיון מודרך אחד הכלים החשובים שמאפשר שיפור בתחום המוטורי-קוגניטיבי. "מחקרים שונים מעידים שדמיון מודרך משפר את היכולות ואת כוח השרירים בפועל ומסייע לשמור על זיכרון תקין של צומת עצב- שריר. הוא מאפשר למידה של מיומנויות חדשות ושימור מיומנויות שהיו לפני האירוע. הוא אפילו מאפשר הפעלה חלקית של אזורים פגועים במוח. דמיון מודרך הוא כלי חשוב שהמטופל יכול ללמוד להפעיל לבד, בין טיפול לטיפול, או בהדרכת המטפל" מוסיף כהן.

מרגע שמצב המטופל מיוצב, התוצאות המשמעותיות ביותר נראות בחודשים הראשונים. לאחר ארבעה חודשים, הסיכוי לפרוגנוזה חיובית קטן בצורה משמעותית. עם זאת, אין לוותר על כל מאמץ שיקומי גם לאחר פרק זמן זה, שכן כל שינוי מינימאלי עשוי להתבטא בשיפור משמעותי באיכות החיים.