כולן התחילו מלמטה, לכולן לקח זמן להיכנס לנו לתודעה. אבל ברגע שהן עשו את זה, זה היה לתמיד. הדרך הארוכה שעשו שיטות הטיפול האלטרנטיביות, מאנונימיות מוחלטת, למשהו שאנחנו לא מוותרים עליו. כולן התחילו מלמטה, לכולן לקח זמן להיכנס לנו לתודעה.....
כולן התחילו מלמטה, לכולן לקח זמן להיכנס לנו לתודעה. אבל ברגע שהן עשו את זה, זה היה לתמיד. הדרך הארוכה שעשו שיטות הטיפול האלטרנטיביות, מאנונימיות מוחלטת, למשהו שאנחנו לא מוותרים עליו.
כולן התחילו מלמטה, לכולן לקח זמן להיכנס לנו לתודעה. אבל ברגע שהן עשו את זה, זה היה לתמיד. הדרך הארוכה שעשו שיטות הטיפול האלטרנטיביות, מאנונימיות מוחלטת, למשהו שאנחנו לא מוותרים עליו.
היפנוזה
בשנת 1788 הגיע פרנץ אנטון מסמר (Frantz Anton Mesmer) לפאריס, עם מברשת שיניים בכיס, טונות של מוטיבציה ותיאוריה אחת משונה. מסמר היה רופא וינאי, שאומרים שאת התיאוריה שלו בדיוק כמו את עבודת הדוקטורט שלו, הוא העתיק מרעיונות של אחרים. מסמר האמין בנוזל בלתי נראה שנמצא ביקום, או כמו שהוא קרא לו ה'נוזל המגנטי האוניברסאלי'. לפי מה שמסמר האמין, הנוזל הזה נמצא בטבע ובגוף האדם, כשבכל מקום בו הוא נמצא יש לו תפקיד אחר. אצל האדם הוא אחראי לבריאות. מסמר האמין שבאמצעות שימוש במגנטים אפשר להתיר חסימות שהנוזל הזה יוצר. לא היה קל לשכנע את הצרפתים, אבל הטיפולים שלו הפכו לשם דבר.
כמו שמסמר ומהמסמריזם כבשו בסערה את הרחוב הצרפתי, הם גם צנחו באותה מהירות מטאורית. אנשים התחילו לדבר, אפילו המלך לואי ה-16 תקע למסמר סכין בגב, כשהכריז כי למסמסריזם אין שום ביסוס מדעי. מסמר גורש מצרפת והתאדה מהעולם, אבל אנשים לא שכחו כל כך מהר.
בשלב הזה המסמריזם התפצל לשני זרמים. בשניהם הוא זכה למחיאות כפיים סוערות. בזרם הראשון זה היה בעיקר בגלל הקהל. המסמריזם הפך למופע בידור, לחם ושעשועים להמונים שהשתתפו במיצגי ענק בהם הופנט הקהל. בזרם השני, המשיכו ללמוד ולפתח את השיטה למה שאנחנו מכירים היום כהיפנוזה. זה התחיל עם ג'יימס ברייד (James Braid), רופא שטבע את המונח היפנוזה (שינה ביוונית). זה המשיך דרך יוסף ברוייר (Josef Breuer) חברו של פרויד, שהפך את השימוש בהיפנוזה מצרכים רפואיים בלבד לצרכים פסיכולוגיים. וזה הגיע לפרויד (Zigmond Freud) שלקח את זה, כמו תמיד, לכיוון האפל והלא מודע, רעיונות שדחקו את ההיפנוזה למאחורי הקלעים.
בסביבות 1960 ההיפנוזה עשתה קאמבק. מי שהתחיל עם זה היה מילטון אריקסון (Milton Erickson), פסיכיאטר ופסיכולוג אמריקאי שדיבר במילים כמו כוחות טבעיים, התבוננות פנימית ועוד. ההיפנוזה התקבעה סופית בתודעה כשרופאים הוכיחו את היעילות שלה בטיפול בפוביות וחרדה. אנשים התחילו לפנות לטיפול באמצעות היפנוזה ונטשו את הרופאה הקונבנציונאלית. היום היפנוזה היא שיטת טיפול נפוצה ויעילה במיוחד בטיפול בהתמכרויות, כמו עישון. רק באגודה הישראלית להיפנוזה לדוגמא, רשומים 700 מהפנטים.
דיקור סיני
הפעם הראשונה שהביטוי הזה התגלגל על לשון מערבית, הייתה בשנת 1680 כשמספר רופאים צפו בטיפול בדיקור בזמן ששהו ביפן. במכתבים ששלחו הביתה לקולגות שלהם, הם תארו את שיטת הטיפול המדהימה. אבל, רק בתחילת המאה ה- 19 הדיקור קיבל לגיטימציה, כשהתחיל לככב על שערי המגזינים הנחשבים ביותר לרפואה. באירופה של אותם ימים שוק התרופות היה דל, לא היו תרופות שנועדו לטפל בכאבים, דימומים או בכל המגפות השחורות, דקירת מחט לא נשמעה כמו רעיון כל כך גרוע. המעמד של דיקור התדרדר, כששוק התרופות התחיל להתבסס. זה נשאר ככה עד לשנות ה- 60. אבל אז, עניין מחודש בדיקור שהתחיל בסין, גרם לתחיה מחודשת שלו גם באירופה. היום דיקור היא אחת השיטות הנפוצות והמבוססות והמקובלות לטיפול, במיוחד נגד כאבים.
עיסוי
גם העיסוי עשה דרך ארוכה מהמזרח לעולם המערבי. זה התחיל בבריטניה, כשהשיח דין מחמוד (Sake Dean Mahomed) מהגר הודי, החליט לתקוע יתד באנגליה. הוא ואשתו הקימו ספא קטן וצנוע, שבמהרה הפך לספא גדול ומפואר, ששירת את כל עשירי הממלכה. אבל אז באה התקופה הויקטוריאנית והרסה את הכל. אנשים כבר לא ראו בעין יפה מגע בין גברים ונשים, בטח שלא במסגרת עיסוי. אחר כך הגיעו שנות השבעים הטובות, ועשו את מה שעשו שנות ה 60 להיפנוזה. ענף האתלטיקה תפס מקום של כבוד, ומי יטפל באתלטים הפצועים אם לא מחמוד ואשתו. מאז ועד היום, משתמשים בעיסוי כדי לרפא כאבי שרירים ולסייע לכוחות הריפוי העצמי של הגוף. כיום נהוג הטיפול בעיסוי גם לטיפול בלחץ, חרדה וכאב.
הומיאופתיה
ההומיאופתיה לא היתה צריכה לעשות דרך ארוכה, היא אירופאית מלידה. אבי ההומיאופתיה היה הרופא הגרמני סמואל הנמן (Samuel Hahnemann). בשנת 1810, בזמן שבדק טיפול למחלת המלריה, הגיע לרעיון ש'דומה מטפל בדומה'. השיטה הפכה נפוצה בכל העולם, גם בגלל (אבל לא רק) בזכות העובדה שהיא מבוססת על העיקרון של עשה זאת בעצמך. אבל כרגיל, לא הכל יכול ללכת חלק. בין הרופאים שהתמחו ברפואה קונבנציונאלית, לבין רופאים שהתמחו ברפואה הומיאופתית, פרצה יריבות. האיגוד האמריקאי לבריאות אפילו אסר על הרופאים שלו לטפל בכל מי שהמילה הומיאופתיה עברה לו בראש. לכאורה הרפואה הקונבנציונאלית נצחה, בתי הספר לרפואה הומיאופתית נסגרו, אבל הציבור הצביע ברגליים. כיום, הומיאופתיה היא עדיין אחת מהשיטות האלטרנטיביות הפופולאריות ביותר.
לחצו כאן לחיפוש מטפלים באחת מהשיטות הנ"ל
