ארוע מוחי בראי הרפואה הסינית

שבץ (ארוע מוחי), הנו הגורם השלישי לתמותה בעולם המערבי ואחד הגורמים העיקריים למוגבלויות, בעיקר בקרב מבוגרים וקשישים

 

שבץ (ארוע מוחי), הנו הגורם השלישי לתמותה בעולם המערבי ואחד הגורמים העיקריים למוגבלויות, בעיקר בקרב מבוגרים וקשישים. אלפי אנשים בשנה, נפגעים ממחלה קשה זו בישראל.

הרפואה הצליחה בשנים האחרונות להפחית את שיעור מקרי המוות בקרב חולי C.V.A. , אך ככל שעולה מספר השורדים מחלה זו, עולה מספר הנכים והמוגבלים וכן מתארכת התקופה שחולים אלו נשארים נכים.

גורמי המחלה העיקריים:

·        לחץ דם גבוה – מעל 140/90 באורח קבוע.

·        סכרת – חלק גדול מנפגעי שבץ מוחי חולים בסכרת.

·        טרשת – בעיקר של כלי הדם המספקים דם למוח. מחלה זו עלולה להיגרם מעישון, השמנת יתר, רמת כולסטרול גבוהה וכד'.

·        תסחיפים – בעיקר מסתמי לב פגועים או תסחיף שמגיע מהראות ( P.E ) .

·        פוליציטמיה – (צמיגות דם) עם הפרעות קרישה או אנמיה.

סימנים מקדימים:

אין להתעלם מהסימנים המקדימים ! לרבים מהחולים איתותים מקדימים, ימים שבועות וחודשים לפני הארוע, כגון:

·        כאבי ראש וסחרחורות חזקים.

·        חולשה או שיתוק בצד אחד של הגוף – בפנים, רגל, יד וכד'.

·        קושי פתאומי בדיבור או בהבנה.

·        טשטוש ראיה חוזר.

·        החרפת הסימפטומים של סכרת.

ניתן למנוע התקף כאשר מייד עם הופעת סימנים דומים לעיל, תהיה פנייה של הסובל לבדיקה אצל רופא.

טיפול ע"פ הרפואה הקונבנציונאלית:

לאחר ההתקף/השבץ אפשרויות הטיפול מוגבלות והן:

תרופות למניעת קרישת דם כגון קומדין או תרופות ממיסות קרישה כגון אספירין.

פיזיותרפיה וריפוי בעיסוק.

ארוע מוחי ע"פ הרפואה המשלימה:

בניגוד לרפואה הקונבנציונאלית, מסתכלת הרפואה המשלימה פחות על המחלה ויותר על האדם. המטפל יחפש את הסיבה לארוע ואת מהלך המחלה עד לארוע עצמו. לכשיגלה המטפל את שורש הבעיה ואת השתלשלות הארועים לאחריו – יבנה לפיהם את הטיפול.

הסיבות לארוע מוחי ע"פ הרפואה הסינית:

עודף עבודה – בעיקר אצל צעירים ( 30-50 ), המאופיינים בהיותם Type A  – אנרגטיים ופעילים מאד. ע"פ הרפואה הסינית מתדלדלות הרזרבות שלהם (ה – Yin, ע"פ הסינים) דבר שגורם לעליית רוח פנימית, הגורמת להתקף.

תזונה – תזונה לא מאוזנת, תזונה שומנית ובעלת אנרגטיקה קרה תגרום להצטברות ליחה ולהתקף חום, שיעלה גם הוא למעלה ועלול לגרום להתקף.

חוסר מנוחה – בדומה לעודף עבודה, עלול לגרום להידלדלות הרזרבות בכליות, שיוביל לחולשה בדם ולדם צמיגי שעלול להביא להתקף.

עודף פעילות מינית/גופנית – יגרום שוב לחולשה בגוף מבחינת האנרגיה (צ'י) והדם ועלול לגרום לרוח פנימית או לסטגנציה של הדם ע"פ מונחי הרפואה הסינית. סיבה זו הנה הגורם להתקפים בעיקר בגילאים צעירים. בכתבים הסיניים העתיקים מופיעה הדרכה/המלצה לתדירות מומלצת ביחסי המין. לפי הכתבים חשוב לקיים יחסי מין, אך אין להפריז בתדירותם.

בגילאי 30 לדוגמא, אצל אנשים בריאים אפשר לקיים יחסי מין פעם ביומיים,

בגילאי 40 – אחת ל- 4 ימים,

בגיל 50 – אחת ל- 10 ימים,

בגילאי 60 – פעם ב- 20 יום, וכן הלאה…

מחקרים

נערכו בעבר מספר מחקרים שבדקו שיקום חולי C.V.A. בעזרת הרפואה המשלימה בכלל ואקופונקטורה בפרט. למחקרים אלו שפורסמו בביטאונים מוכרים כגון " Stroke " , או " Neurology ", היו תוצאות מעודדות מאד, הן מבחינת שיפורי היכולות המוטוריות והסנסוריות, הן מבחינת התפקוד היומיומי והן מבחינת האפקטים הקוגניטיביים והרגשיים. מסתבר ששיקום חולי C.V.A יכול להיות אפקטיבי וקצר יותר כאשר לצד הטיפוליים ה"מערביים" המקובלים, נעזרים בטיפולי רפואה משלימה.

אפשר למנוע את ההתקפים!!

כל אדם הנמצא בקבוצת סיכון למחלת C.V.A. (ע"פ גורמי המחלה שמפורטים לעיל) וכן אלו שבמשפחתם קיימת היסטוריה רפואית של אירועים מוחיים חייבים לנהוג בתבונה רבה ובמודעות מלאה כדי למנוע אירועים מסוג זה:

·        תרגול מדיטציה: ללמוד להתרכז, להיות מודעים יותר, לחשוב ברור יותר, להיות פחות לחוצים ויותר רגועים.

·        תרגול טאי צ'י/צ'י גונג : שתי אומנויות לחימה מזרחיות רכות אשר עשויות להביא לזרימה טובה יותר של אנרגיה ודם בגוף, למנוע היווצרות קרישים וליצור איזון טוב יותר בין הגוף לנפש.

·        תזונה : הרגלי תזונה נכונים קריטיים במקרי סוכרת או לחץ דם גבוה, והכרחים בכל מקרה אחר כדי למנוע ארוע מוחי ע"י מניעת יצירת אמבוליות או טרומובוזות בכלי הדם.

·        מודעות גבוהה: לכל הסימנים המוקדמים לארוע מוחי (המוזכרים לעיל). בו ברגע שסימן כזה מופיע יש לפנות מיידית לרופא או למיון.

פסיכולוגיה של חולה C.V.A. ומשפחתו

מלכתחילה הנפגעים מ – C.V.A.  בדר"כ נמנים על  טיפוסי " Type A " , אנשים אנרגטיים, פעילים, מעורים מאד חברתית, לעיתים חסרי סבלנות ומוחצנים. התהליך שעובר החולה קשה ביותר. מאדם פעיל וחיוני, הופך החולה לאדם שתנועותיו מוגבלות, במקרה הטוב, או לכזה שתלוי במידה זו או אחרת בסביבתו, במקרים היותר קשים.

מחשבותיו ורצונותיו בדר"כ פעילים כבעבר. כך שניתן לדמות את נפשו של החולה לנפש שכלואה בתוך הגוף ומתקשה להגיע לידי מיצוי וביטוי עקב המגבלות הפיזיות שלא היו קודם לארוע.

בתחילת התהליך, סמוך להתקף, שכיח לפגוש חולים שנמצאים במצב הדומה למצב של הלם. חלקם מכחישים את הארוע וחשים כאילו "תוך שבוע או שבועיים זה עובר" ואינם רואים את עצמם כחולים כלל, למרות שלעיתים לוקים בשיתוק חלקי או מלא.

לאחר שלב ראשוני זה, אופייני למצוא חולים כועסים, מתוסכלים, שואלים ומהרהרים בשאלה "למה זה קורה לי" ומוטרדים מאד מהבאות. בדר"כ בזמן זה נוטים החולים להבין ולהפנים את מה שקרה, וכך מגיעים לשלב האחרון בתהליך – הדיכאון.

הדיכאון לצערנו, הינו מנת חלקו של כמעט כל חולה C.V.A  בשלב זה או אחר וברמה משתנה מאחד  לשני.

גם חיי בני משפחת החולה בכלל ובני זוגם בפרט, הופכים להיות קשים מנשוא עקב הארוע. החולה, שעד לארוע תיפקד, לרוב, מצויין, הופך להיות תלותי ולעיתים אף סיעודי. בני הזוג ובני המשפחה סובבים סביב החולה וחייהם משתנים לבלי הכר. בחלק גדול מהמשפחות מתגלעים סכסוכים ומשברים בתקופה זו.

על כתפי המטפל ברפואה המשלימה מוטלת אחריות כבדה, בבואו לטפל בחולים אלה, שכן לעיתים קרובות הוא מוצא עצמו בתווך, בין הניצים, וישנם אף מקרים בהם מנסים החולים או בני משפחה "להשתמש" במטפל ולהפכו לחלק מהוויכוחים.   

לאור כל האמור, הטיפול בחולי C.V.A.,  מורכב מאוד. המטפל לעולם לא יתמקד רק במצבו הפיזי של החולה, אלא יטפל גם במצב הנפשי והרגשי, וילמד את המטופל להתמודד עם מחלתו, תוך כדי מודעות המטפל לסביבת המטופל – משפחה, חברים וטיפולים נוספים אותם מקבל החולה.

בנסיבות אלו, בין היתר, טיפולי רפואה משלימה, הכוללים דיקור סיני, תזונה וצמחי מרפא לחולים אלה, מוכיחים עצמם שוב ושוב כיעילים ומוצלחים מאוד. 

אפקטיביות הטיפול באה לידי ביטוי באיכות חייו של החולה – הן ביכולותיו התפקודיות והיומיומיות, רצונו ויכולתו לשוב לחיי חברה ומשפחה תקינים והן באיזון טוב יותר במצבו הנפשי ובמצבי רוחו.

בעקבות הצלחת טיפולי הרפואה המשלימה בקרב חולים אלו, החלו גופים ומוסדות שונים להפנות משאבים לטובת ביצוע מחקרים בנושא זה. ההנחה היא שככל שהטיפולים יהיו אפקטיביים יותר, יתקצר משך תקופת האשפוז, השיקום וההחלמה – כלומר, יהיו פחות מוגבלויות ולפחות זמן, כך שעלות הטיפול הכוללת בחולה C.V.A.  תפחת משמעותית.