האמוציונאליות היא מנת חלקו של כל המין האנושי, ללא יוצא מן הכלל, בהתמחות מיוחדת של המין היפה. אך דבר אחד הוא למחות דמעה נוכח גורלה המר של גיבורת אופרת סבון האהובה, ודבר אחר הוא לפשל ברגע מכריע, לקלקל יחסים עם....
האמוציונאליות היא מנת חלקו של כל המין האנושי, ללא יוצא מן הכלל, בהתמחות מיוחדת של המין היפה. אך דבר אחד הוא למחות דמעה נוכח גורלה המר של גיבורת אופרת סבון האהובה, ודבר אחר הוא לפשל ברגע מכריע, לקלקל יחסים עם בן, בת זוג עקב כניעה לאמוציות, להתפרץ על אנשים הקרובים אליכם – זה כבר טומן בחובו תוצאות עגומות יותר לטווח רחוק.
האמוציונאליות היא מנת חלקו של כל המין האנושי, ללא יוצא מן הכלל, בהתמחות מיוחדת של המין היפה. אך דבר אחד הוא למחות דמעה נוכח גורלה המר של גיבורת אופרת סבון האהובה, ודבר אחר הוא לפשל ברגע מכריע, לקלקל יחסים עם בן, בת זוג עקב כניעה לאמוציות, להתפרץ על אנשים הקרובים אליכם – זה כבר טומן בחובו תוצאות עגומות יותר לטווח רחוק.
יכולת שליטה עצמית היא לא רק סוג של אמנות אלא גם עבודה קשה. אך דווקא זה שיודע לא להתעצבן מכל דבר ולהישאר קר רוח עד כמה שאפשר – הוא הוא המרוויח, מכיוון שדווקא הוא השולט במצב. במבט לאחור, היזכרו בכנות: כמה פעמים הצטערתם על כך שלא הצלחתם להתאפק ברגע הנכון?
שליטה עצמית
עד עכשיו אין הסכמה בין הפסיכולוגים מה בכל זאת טוב יותר: לתת דרור לתוקפנות, להוציא אותה על הכלים בכיור או על בובות וודו של המנהל המטרידן שלכן או בכל זאת להתאפק ולהדחיק. להטיל צלחת לתוך הקיר, ליד ראשו של בעלך האהוב או לקרוע לגזרים את הכרטיס שהשיג בדי עמל לדרבי הקרוב – זה כמובן אמצעי יעיל להוציא את הפורקן, אבל מה – חסר תועלת. חשבו: רמת הנגטיביות עלתה, אך הסיבה לקונפליקט לא נעלמה כלל. ההרגל להוציא את העצבנות בשיטות האלה, סבורים הפסיכולוגים, בסופו של דבר רק מעלה את התוקפנות הטבעית שלנו. וככל שנעשה זאת לעיתים קרובות יותר, כך נתקשה יותר בעתיד לשלוט בעצמו.
מכאן המוצא הוא אחד: ללמוד לשלוט במצב, גם אם הוא נראה חסר מוצא לחלוטין. גם הכלל הוא אחד – אינכם יכולים לשנות את המצב – שנו את התגובה שלכם. אך כדי לקחת את עצמך בידיים ולהיזכר בכלל הזה, דרושות לפחות שתיים-שלוש דקות. ובשתיים-שלוש דקות הללו ניתן לחולל כאלה מהומות וחורבנות שאחר כך דרושים שבועות, חודשים ושנים כדי לתקן זאת.
איך ומה עושים?
העצות שלפניכם יעזרו לכם להתגבר על הרגעים הגורליים האלה ללא שום הפסדים, כדי להתחיל לחשוב בקור רוח ובקונסטרוקטיביות.
קודם כל, אל תיכנסו למתח, תרתי משמע. ברגעי הסטרס כל השרירים בגופנו נמתחים בעל כורחם, וזה רק מקצין את הסיטואציה. אם אתם חשים שהתחלתם להתעצבן, קחו שליטה על המתח; תוך שאיפת אוויר מתחו חזק את שרירי הרגליים והידיים, ובנשיפה הרפו אותם לגמרי. שלושה תרגילים כאלה יספיקו לחלוטין.
נשמו עמוק מאוד ולאט מאוד. גם התרגיל הלא מתוחכם הזה יאפשר לכם לקחת את עצמכם בידיים.
שתו מים חמים מתוקים. הכניסו לתוך כוס מים כפית סוכר או דבש, ערבבו, ולגמו זאת במהירות.
אם יש באפשרותכם, הסתגרו בחדר האמבטיה. הרטיבו את הידיים במים קרים והניחו אותן לאט על המצח, אחר כך על הלחיים, מלמעלה למטה, כלפי הצוואר. סיימו את המיני-מסז' הזה בהתזת מים קרירים עליכם.
לפי הסדר לחצו בכוח על ציפורני יד ימין ויד שמאל. פעולה זו לא רק תסיח את דעתכם אלא גם תאפשר לכם להירגע תוך זמן קצר מאוד.
אתם זועמים ומוכנים לחסל את כל מי שעומד על דרככם? גשו למראה והביטו בתשומת לב בהשתקפות שלכם הניבטת ממנה. מספיק רק פעם אחת לראות את פניכם המעוותות ברשעות, כדי להבין עד כמה חוסר ההתאפקות והעצבנות מכערות אותנו. ומכערות ממש, לא במובן המטאפורי.
מסקנה
לטרוק את הדלת, לא ללכת סחור-סחור ולשפוך בפניו או בפניה את כל מה שעל ליבכם – זו, איך שלא תסובבו את זה, מנת חלקן של אנשים היסטריים. אנשים נבונים יותר ינהגו אחרת. הם יחכו קצת. יקשיבו עוד קצת. ישמרו על זכות השתיקה – לא בגלל שאין להם מה לומר, אלא בגלל שהם מבינים שבמצבי רתיחה מוטב לא לומר דבר ולא לקבל שום החלטות פזיזות.
שאלו את עצמכם: האם מה שעמדתם לומר זה עתה הוא באמת עד כדי כך חשוב? או שפשוט אתם רוצים שהמילה האחרונה תישאר שלכם? השתיקה והאיפוק תמיד מעגלים את קיצוניות המצב ומאפשרים לא לחולל שטויות וטעויות.
בעולם הזה קיים מספר נמוך מאוד של מצבים, אנשים ואירועים שבאמת שווים לבזבז עליהם את הרוגע הפנימי ואת האיזון הנפשי שלנו. אל תשכחו זאת ואל תבזבזו את עצמכם לריק.
