משתיהן אנחנו מעדיפים להימנע, והאמת? אי אפשר להאשים אותנו. כי למרות ששתיהן יכולות להיות החברות הכי טובות שלנו, שתיהן לא במיוחד פשוטות לביצוע, כי שתיהן דורשות התמדה ונחישות. משתיהן אנחנו מעדיפים להימנע, והאמת? אי אפשר להאשים אותנו. כי למרות....
משתיהן אנחנו מעדיפים להימנע, והאמת? אי אפשר להאשים אותנו. כי למרות ששתיהן יכולות להיות החברות הכי טובות שלנו, שתיהן לא במיוחד פשוטות לביצוע, כי שתיהן דורשות התמדה ונחישות.
משתיהן אנחנו מעדיפים להימנע, והאמת? אי אפשר להאשים אותנו. כי למרות ששתיהן יכולות להיות החברות הכי טובות שלנו, שתיהן לא במיוחד פשוטות לביצוע, כי שתיהן דורשות התמדה ונחישות.
מצד אחד דיאטה, שמראש לא מתעסקת עם קלוריות. מצד שני פעילות גופנית, שעוזרת להיפטר מקלוריות עודפות. מי מהן מוציאה ציונים טובים יותר בירידה במשקל? התשובה הכי טובה שתקבלו היא שכל התשובות נכונות, וזאת בהנחה שאנחנו בכלל שואלים את השאלה הנכונה.
לצום, או להזיע? זאת השאלה
נתחיל מזה שזאת שאלה מאוד מורכבת, שלא פשוט לענות עליה בגלל שאפילו המדע המתקדם ביותר עדיין לא הצליח להכריע בסוגיה הזאת. לא בגלל שאין מספיק מחקרים בנושא. מאז ומעולם, (וכנראה שתמיד) המדע מנסה לנסות לפזר את הערפל והמסתורין מאחורי תהליך קבלת החלטות של הגוף שלנו בירידה במשקל. הסיבה היא שיש כל-כך הרבה גורמים על הכוונת (גנטיקה, הורמונים, ביולוגיה, חברה וסביבה, סטרס) ולכולם יש תפקיד חשוב בדרך שבה הגוף שלנו מאחסן שומן (או לחילופין עושה טובה ונפטר ממנו) ועדיין לא יודעים להגיד בוודאות מה היא הדרך הכי טובה לרדת במשקל, ומה הסיבות לקלות הבלתי נסבלת של עלייה במשקל.
הכי קל זה להפנות אצבע מאשימה לקלוריות. כולם יודעים שאם צורכים יותר אנרגיה מאשר מוציאים, הגוף מאחסן את העודפים בתור עודף משקל. אבל האם צמצום הצריכה הקלורית היא באמת אסטרטגיה כזאת טובה לירידה במשקל?
יש לא מעט מחקרים שבחנו תפריטי תזונה מצומצמים במיוחד, והסיקו כי זאת דרך טובה יותר לרדת מידה, מאשר להזיע על ההליכון בחדר הכושר. לדוגמא, מחקר שנערך באוניברסיטת פנסילבניה (Pennsylvania) מצא כי גברים ונשים שעסקו בפעילות גופנית, אבל לא במיוחד הקפידו על מה וכמה הם מכניסים לפה, השאירו רק 0.3% ממשקל גופם במחלקת האבידות. לעומתם, גברים ונשים שהקפידו על דיאטה, אבל לא טרחו במיוחד לפקוד את חדר הכושר, השילו 8.4% ממשקל הגוף הכולל.
אז לפחות עד עכשיו, דיאטה מובילה על פעילות גופנית. אבל אל תרוצו לבטל את המנוי לחדר כושר. לפחות עדיין לא. המחקר הזה, כמו רבים אחרים, אמנם השווה בין תזונה ופעילות גופנית, אבל לא באותם כלים. למשל, הנשים בקבוצת הדיאטה נפרדו מ- 945 קלוריות ביום, והגברים ויתרו על 1,705 קלוריות מהצריכה היומית. בקבוצת הפעילות הגופנית, הגברים והנשים הקדישו לכך 30 דקות ביום, חמש פעמים בשבוע, וקיבלו הנחה של בין 190 קלוריות (לנשים) ל- 255 (לגברים) לאימון. קשה להגיד מה בין השניים יותר טוב, כי אנחנו לא משווים בין אותם מדדים.
במחקר אחר (American College of Sports Medicine), כדי לקבוע מה המינון היומי המומלץ של פעילות גופנית, השוו החוקרים השוו בין שתי קבוצות. קבוצה בה המשתתפים אכלו פחות 500 קלוריות ביום, וקבוצה בה המשתתפים שרפו 500 קלוריות ביום בפעילות גופנית. אבל למסקנה חד משמעית הם לא הגיעו, כי בשתי הקבוצות המשתתפים איבדו אותה כמות של משקל. היי, אמרנו לכם מראש שזה לא יהיה קל.
לזוז יותר, לאכול פחות
כבר אמרנו את זה בעבר, אבל לא אכפת לנו להגיד את זה עוד פעם אחת, כנראה שהתחמושת הטובה ביותר היא להכניס את הישבן שלנו למשמעת, ולהגיד לקיבה שלנו להפסיק לבלבל את המוח.
זאת אולי לא התשובה שקיוויתם לשמוע, אבל כנראה שהשילוב בין פעילות גופנית ותזונה מביא לתוצאות טובות יותר מאשר כל אחד מהם בנפרד. בסקירה של למעלה מ- 12 מחקרים, שכל אחד מהם נמשך כשנה, הסיקו כי המשתתפים ששילבו בין פעילות גופנית וצמצמו את הצריכה הקלורית איבדו בממוצע 2 ק"ג יותר, בהשוואה למשתתפים שהקפידו רק על תזונה. משתתפים שהוסיפו גם אימוני כוח, נפטרו בממוצע מקילוגרם אחד נוסף.
אבל אם לרגע נשים את כל זה בצד, אולי אנחנו בכלל צריכים לשאול איך לא להעלות במשקל מלכתחילה? או מהי הדרך הטובה ביותר לשמור על משקל קבוע? במקרה הזה, העובדות ברורות והן לטובת פעילות גופנית. מחקרים מעריכים כי למעלה מ- 70% מהאנשים שמצליחים לשמור על משקל אחרי דיאטה, הם אלה ששילבו גם פעילות גופנית כחלק מהשינויים באורח החיים. אחרי הכל, כשזה מגיע לבריאות שלנו, התוצאות לטווח הארוך הן אלה שבאמת חשובות.
