אתם לא צוחקים כמו פעם. מרגישים לחץ קל בחזה. לצאת מהמיטה בבוקר מרגיש כמו משימה בלתי אפשרית וכשהשמיים מעוננים, אתם לא מצליחים לחשוב אפילו על דבר אחד טוב. אולי זה מין יום כזה. ואולי זה קצת יותר. אתם לא....
אתם לא צוחקים כמו פעם. מרגישים לחץ קל בחזה. לצאת מהמיטה בבוקר מרגיש כמו משימה בלתי אפשרית וכשהשמיים מעוננים, אתם לא מצליחים לחשוב אפילו על דבר אחד טוב. אולי זה מין יום כזה. ואולי זה קצת יותר.
אתם לא צוחקים כמו פעם. מרגישים לחץ קל בחזה. לצאת מהמיטה בבוקר מרגיש כמו משימה בלתי אפשרית וכשהשמיים מעוננים, אתם לא מצליחים לחשוב אפילו על דבר אחד טוב. אולי זה מין יום כזה. ואולי זה קצת יותר.
מלנכולי על הגג?. בין אם מרגישים דיכאון מתמשך ועמוק, ובין אם זאת עצבות זמנית, יוגה יכולה להיות הצעד הראשון בהחלמה.
איך אומרים דיכאון ביוגית?
בפרספקטיבה מערבית, דיכאון הוא שילוב של גנטיקה, פעילות נוירו-כימית במוח וקצת סביבה. אבל כאשר מדברים על דיכאון מפרספקטיבה יוגית, מתייחסים לשני חוסרים עיקריים.
הראשון הוא חוסר בנשימה. הדבר הראשון שאנשים שסובלים מדיכאון מפסיקים לעשות, הוא להיות בתנועה. פעילות גופנית הופכת כמעט בלתי נסבלת. אבל כשאנחנו לא נמצאים בתנועה, תבנית הנשימה משתנה. ביוגית, נשימה מסייעת להכניס לגוף פראנה, שהיא אנרגיית החיים. וכשאין לנו מאנרגיית החיים, לדיכאון יש מקום להתגנב.
השני הוא חיבור, או יותר נכון חוסר חיבור. גם לעצמי וגם לאחרים. ביוגה מאמינים שהמצב הטבעי שלנו הוא שלם. ככה אנחנו נולדים. מחוברים. אבל בחיים כמו בחיים, ככל שאנחנו צוברים חוויות, שלא כולן תמיד נעימות, אנחנו מתחילים להתרחק מהטבע האמיתי שלנו. חלק מזה היא תחושת הבדידות שאנשים שסובלים מדיכאון מדברים עליה.
נשימה וחיבור
יוגה הופכת את שני החוסרים האלה לכלים משמעותיים בטיפול. מבחינה פיסית, תרגילי הנשימה של היוגה, שנקראים פראניאמה (Pranayama), מעודדים שחרור של הורמונים ומוליכים עצביים שקשורים למצב-רוח טוב, כמו דופאמין, פרולקטין ואוקסיטוצין.
בנוסף, תרגול נשימות עמוקות מסייע גם להפחית את רמת הסטרס, כי הוא עוזר להפחית את הרמות של הורמוני סטרס, כמו הקורטיזול (Cortisol) המוכר וקורטיקוטרופין (Corticotrophin) הקצת פחות מוכר. טכניקת הנשימה העמוקה של היוגה מאפשרת להכניס כמות גדולה יותר של חמצן טרי לגוף למוח ולחלקים נוספים בגוף. הנשימה העמוקה מסייעת להגיע למקומות המבולגנים בלב, בנפש ובגוף.
ההיבט השני הוא החיבור. המשמעות המילולית של יוגה היא איחוד. במקרים רבים, אנשים שסובלים מדיכאון לא מרגישים חיבור. בין מה שמתחולל בראש, לבין מה שקורה בגוף. בין העולם הפנימי, לעולם החיצוני. יוגה, בין אם מתרגלים אותה בבית או בקבוצה, מאפשרת את החיבור. במהלך התרגול, מתחילים לשים לב לתחושות בגוף, ומהגוף מתרגמים אותן גם למקומות אחרים, כמו למשל לאיכות המחשבות. אם דיכאון הוא רגש שלילי שמאופיין במחשבות שליליות, יוגה עוזרת להגיע לשיח בונה יותר, מקבל ומאפשר.
אבל תרגול יוגה כולל קודם כל תרגול פיסי של תנוחות. התנוחות מפעילות על בלוטות ואיברים לחץ שמסייע להם לייצר את האיזון הכימי בגוף שנדרש להרגשה טובה ורגועה. התרגול משפר גם את חילוף החומרים ושולח חמצן נקי למוח ולשרירים. המתיחות מצידן, מסייעות להפריש רעלים מחוץ למערכת.
ביחד, עם הנשימה, התנוחות והחיבור התחושה הכבדה של הדיכאון מתחילה להתפוגג. זה לא יקרה ביום אחד. לפי מחקר שנערך בבית הספר לרפואה באוניברסיטת בוסטון (Boston) זה קורה בערך אחרי שלושה חודשים. לאחר פרק זמן זה של תרגול, המשתתפים במחקר דיווחו על ירידה של לפחות 50% בתסמינים של דיכאון.
איך מתחילים
לא תמיד קל להתחיל בשגרה חדשה. בטח לא עבור אנשים שסובלים מדיכאון. לכן חשוב להתחיל בקטן. כמה מתיחות בבוקר, או תרגול סדרת תנוחות שמרגישה מספיק נוח. יותר ממה לעשות, חשוב איך לעשות. הכי חשוב להתחיל בתרגול לאט, בהדרגה, בלי שיפוט עצמי, ולשמור על גישה נכונה שמתאימה לרמה ולצרכים. לאט לאט, תוך כדי התרגול, היוגה כבר תשמור עלינו בעליות ובירידות.
