בהנחה שהגורם להתחממות הגלובאלית הוא באמת הפחמן, ובהנחה שכמויות אדירות של פחמן ממשיכות להיפלט מדי יום, ובהנחה שאנחנו באמת רוצים לעצור את התהליך הזה, מה יותר פשוט מאשר להוציא את הפחמן מהאטמוספרה? בהנחה שהגורם להתחממות הגלובאלית הוא באמת הפחמן,....
בהנחה שהגורם להתחממות הגלובאלית הוא באמת הפחמן, ובהנחה שכמויות אדירות של פחמן ממשיכות להיפלט מדי יום, ובהנחה שאנחנו באמת רוצים לעצור את התהליך הזה, מה יותר פשוט מאשר להוציא את הפחמן מהאטמוספרה?
בהנחה שהגורם להתחממות הגלובאלית הוא באמת הפחמן, ובהנחה שכמויות אדירות של פחמן ממשיכות להיפלט מדי יום, ובהנחה שאנחנו באמת רוצים לעצור את התהליך הזה, מה יותר פשוט מאשר להוציא את הפחמן מהאטמוספרה?
חוקרים מאוניברסיטת הארוורד (Harvard) ומאוניברסיטת פן-סטייט (Penn State) פיתחו שיטה אשר בטווח של כמה עשורים (במקום מילניום שלם) תוכל למנוע את הנזקים שנגרמים מפליטה של פחמן, מבלי לעצור את השימוש בו בייצור תעשייתי.
הסוד הוא במי הים, או יותר נכון באלקליין שבמי הים. מי ים שמכילים יותר אלקליין יכולים לספוח יותר פחמן, הפחמן נכלא במים והופך למשקע לא מזיק. הים סופח כמחצית מהקיבולת הטבעית של פחמן בעולם כולו, זהו תהליך שמתרחש באופן טבעי. השיטה החדשה תגרום לו להתרחש הרבה יותר מהר. היתרונות של השיטה הם ניצול של משאב טבעי (במקום בטכנולוגיות מזהמות) ונטרול האפקט ההפוך, של עודף פחמן שמגיע לאטמוספרה והופך את מי הים לחומציים.
ריכוז האלקליין במי הים נשאר פחות או יותר קבוע במשך 60 מיליון שנה, אבל שריפה של דלקים ופליטה של פחמן גרמה לו לרדת. החשש הגדול של החוקרים, הוא מירידה נוספת. החוקרים מעריכים כי באמצעות המסת סלעים במי הים, יצליחו לגרום לאחוז האלקליין לעלות. לטענתם, כדי להחזיר את אחוז הפחמן באטמוספרה למצב שלו לפני המהפכה התעשייתית, ידרשו 10 ק"מ של הרי געש.
פרופסור אנדרו ווטסון (Andrew Watson) מאוניברסיטת איסט אינגלנד (East England) טוען שצריך הרבה יותר מעשרה ק"מ של סלעים בשביל לעשות את העבודה. ווטסטון, אחד מהראשונים שהביאו את הבשורה על חומציות מי הים, אומר שהבעיה המרכזית בשיטה החדשה היא הכמות העצומה של סלעים שצריך, כדי שבאמת תהיה לזה השפעה. "אנחנו מייצרים 8 מיליון טונות של פחמן בשנה מתהליך הייצור של גז, שמנים, פחם ודלקים. בשביל לגרום לשינוי, צריך תהליך לפחות באותו שיעור קומה". הבעיה השניה בשיטה לפי ווטסון, היא הסכנה בזיהום מי הים.
ווטסון לא פוסל את השיטה על הסף, הוא רק אומר שבמלחמה נגד ההתחממות הגלובאלית יש כמה צעדים שצריך לעשות לפני, כמו מעבר לשימוש בתחליפי דלקים או בדלק אורגני. "אנחנו צריכים את הטכנולוגיה הזאת, ויש לנו את היכולת לבצע אותה".
פתרון נוסף לאותה בעיה, נשען גם הוא על תהליך המתרחש באופן טבעי. מסתבר שאצות שגדלות בים (פיטופלנקטון) מסייעות באופן טבעי לסילוק כמות לא מבוטלת של פחמן מהאטמוספרה, תוך כדי תהליך הפוטוסינתזה שלהן. כדי להגדיל את מספר האצות, חוקרים הציעו להתקין במעמקי הים עשרות צינורות, שיעודדו את צמיחתן.
שתי האפשרויות הן סוג של מלכוד. שתיהן יכולות לעצור חלק מהפחמן שלא יגיע לאטמוספרה, בשתיהן קיים גם הסיכון של זיהום מי הים. אבל סביר להניח שעד שרעיונות כאלה יישומו, נשמע על עוד רעיונות חדשים או על וריאציות על הרעיונות הקיימים, ועל עוד פחמן שנפלט לאטמוספרה, כי אין פתרון אחד ויחיד, והשינוי לא יקרה ביום אחד.
כתבות קשורות:
