החרפה במצב הקרחונים באנטרקטיקה

90% מהקרח בכדור הארץ נמצא באנטרקטיקה, ואם פעם תלינו את התקווה ביריעות הקרח הגדולות שיאזנו במקצת את ההשלכות שיש להתחממות הגלובאלית, הרי שנתונים חדשים מראים שהשינויים האקלימיים הצליחו להכריע גם אותן.

90% מהקרח בכדור הארץ נמצא באנטרקטיקה, ואם פעם תלינו את התקווה ביריעות הקרח הגדולות שיאזנו במקצת את ההשלכות שיש להתחממות הגלובאלית, הרי שנתונים חדשים מראים שהשינויים האקלימיים הצליחו להכריע גם אותן. הנמסות הקרח בקוטב הצפוני הואצה בעשור האחרון. אנטרקטיקה מאבדת קרח מדי שנה, וכל שנה היא מאבדת הרבה יותר, והרבה יותר מהר ממה שהעריכו. התוצאה של זה תהיה בעליה משמעותית במפלס האוקיינוסים, אבל, זה רק קצה קצהו של קרחון.

הנתונים מאנטרקטיקה עקביים עם מה שמדענים רואים בכל האזורים שיש בהם קרחונים, זו תופעה מוכרת ומתועדת היטב. אבל, את הדינאמיקה בקוטב הצפוני הם לא ממש מצליחים להבין. למרות שהטמפרטורות ביבשת נשארו ללא שינוי, יריעות הקרח נמסות ומאבדות מגודלן. ככל הנראה כתוצאה מההתחממות הגלובאלית, מתרחשים שינויים ברוח ובזרמי המים התת קרקעיים שמקיפים את הקוטב הצפוני, גם במסלול וגם בטמפרטורה.

מצב כזה, של יריעות קרח עצומות שנמסות וקרחונים שמעתיקים את מיקומם, אפשר לראות גם בגרינלנד, מעצמת קרח נוספת. אבל השינויים באנטרקטיקה יכולים להיות אפילו יותר דרמטיים. בתור התחלה, הקרחונים בגרינלנד נעים בתוך אזור הררי, עובדה שמאטה את קצב התנועה שלהם. באנטרקטיקה, במיוחד במערב היבשת, יש שטח לא קטן בכלל, שטוח מבחינה טופוגרפית, שמשמש מקום מפלט לקרחונים רבים, ומאפשר להם לזוז יחסית במהירות.

ההערכה האחרונה של הפאנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים (IPCC) היתה כי גובה פני הים יעלה עד סוף המאה ב 20-60 ס"מ. אבל ההערכה הזאת לא כללה גורמים שידוע שהם משפיעים על מצב הקרחונים, אבל כאמור, הם עדיין לא מספיק מובנים לחוקרים. כל מה שהיה לפאנל להגיד על אנטרקטיקה הסתכם ב"ערכים גבוהים שאי אפשר להתעלם מהם". אז ללא ספק צריך להכניס גם את אנטרקטיקה למשוואה הזאת. אבל מה לגבי התרחיש בו יריעות קרח גם בגרינלנד וגם באנטרקטיקה ינמסו בו זמנית?. אם זה יקרה, התוספת לגובה פני הים תהיה במטרים ולא בסנטימטרים.

הנתונים החדשים נאספו במהלך העשור האחרון באמצעות לווין. גם מחקרים קודמים זיהו את ראשיתו של התהליך הזה, אבל הממצאים החדשים מצביעים על שינוי מהותי הרבה יותר. במהלך העשור האחרון, המגמה הוכפלה. רק במערב אנטרקטיקה נצפתה עליה בשיעור של כ- 59% ובחלקים אחרים באי, אפילו ב- 130%. הקרחונים נמסים יותר, נעים מהר יותר לכיוון המים, ולמרחק רב יותר.

החוקרים מאמינים כי ההתחממות הגלובאלית היא שגרמה לתבנית הרוח להשתנות, וליותר מים חמים להגיע לקו החוף, וכתוצאה מכך לעלייה בסחף הקרחונים ולהנמסות של יריעות קרח גדולות. זה תהליך שהתחיל לטענתם עוד בשנות ה – 80. אין להם מספיק מידע כדי לקשר בוודאות בין שני התהליכים, אבל זה כנראה ההסבר הכי הגיוני.