אבץ – המינרל שישמור אתכם בריאים

הוא נמצא בגוף בכמות מזערית אבל חשיבותו רבה למדי. איפה תמצאו אותו?

להבדיל ממינרלים כמו סידן, מגנזיום או אשלגן הנחוצים בגוף בכמויות גדולות, מאגרי האבץ בגוף האדם מזעריים. רק 2-3 גרם אבץ נדרשים לגוף לתפקוד מיטבי. נשמע זניח? ממש לא. אבץ הוא מינרל קורט (המצוי בגוף בכמות קטנטנה) אך חשיבותו עליונה והוא קריטי לבריאותנו. ירידה קלה במפלס האבץ, והגוף חשוף למחלות ולזיהומים. גם כמות רבה מדי ממנו אינה מיטיבה עם הגוף, ולכן חשוב להכיר את המינרל, שלמרות ממדיו הצנועים הוא בעל חשיבות אינסופית לבריאותנו.

מה תפקידי האבץ בגוף?
האבץ הוא מינרל מסיס במים, הנספג במעי הדק ומובל ממנו לתאי הגוף. רשימה חלקית בלבד של תפקידיו הרבים של האבץ:

·         בניית מטען ה-DNA וחלוקת התאים.
·         בניית תאי דם לבנים המרכיבים את מערכת החיסון.
·         ייצור והפרשת הורמונים.
·         עצירת תהליכי חמצון תאים (מתפקד כנוגד חמצון ובולם את פעולת הרדיקלים החופשיים בגוף) .
·         בנייה ופירוק חלבונים ושומנים.
·         בעל תפקיד חשוב בפעילות תקינה של מוליכים עצביים בגוף, ובפרט במוח.
·         בעל תפקיד חשוב בבניית העצמות ושמירה על חוזקן.
·         בעל תפקיד חשוב בשמירה על העור, השיער והציפורניים.
·         מייצר את האנזים קרבוניק-אנהידרז השומר על איזון חומצה-בסיס בדם.

מה קורה כשחסר אבץ בגוף
בשל תפקידיו הרבים והחשובים, מחסור באבץ עלול לגרום לבעיות בריאות רבות.

כאמור, האבץ חשוב לבניית תאי הדם הלבנים המייצרים את ההגנה על הגוף במערכת החיסון, ופגיעה בייצורם עלולה לחשוף את הגוף למחלות וזיהומים.
מחסור באבץ עלול לגרום לבעיות התפתחותיות אצל תינוקות וילדים: עיכוב בגדילה, עיכוב בהתפתחות המינית, והפרעות הורמונאליות שונות.
אבץ משתתף בתהליך הייצור של ההורמון אינסולין, אשר אחראי לספיגת הסוכר בדם ומחסור או בעיה בייצורו עלול להוביל להתפתחות סוכרת.
מחסור באבץ עלול להתבטא בין היתר בעור. העור יתייבש, ייהפך צפוד, מחוספס וגס למגע ויאבד מגמישותו וממרקמו הנעים.
כמו כן, מחסור באבץ עלול להתבטא בנשירת שיער, כיוון שלמינרל תפקיד חשוב בשמירה על הקרקפת.

מה גורם למחסור באבץ
תזונה דלה. אוכל מעובד, תעשייתי, לא טרי ומזוקק אינו מכיל את הכמות המספקת של אבץ. האבץ מצוי אמנם בשפע ובמגוון רחב של מאכלים, אך רק בדברי מזון טריים ולא מעובדים או מתועשים. מחסור באבץ הוא אחד מהסימנים של התזונה המערבית, שלעתים קרובות מדי דלה באבץ.

חומצה פיטית. נמצאת בדגנים מלאים ובסיבים תזונתיים, נקשרת לאבץ ומונעת את ספיגתו במעי הדק.

סוכרת. רמת סוכר גבוהה בדם גורמת לירידה ברמת האבץ בו.

אי ספיקת כליות. מחלה הגורמת בין היתר להטלת שתן מרובה, וכתוצאה מכך נפלטת כמות רבה מדי של אבץ דרך השתן.

פציעות. האבץ נחוץ לתהליכי שיקום הגוף מפציעות ופגיעות שונות, ותהליכים אלה מדלדלים את מאגריו בגוף.

עיכול לקוי. שלשול, הקאות וצרות דומות גורמות להפרשה מוגזמת של אבץ ולירידה בכמותו בגוף.

תרופות. סטרואידים או אנטיביוטיקה עלולים לגרום להפרשה מוגברת של אבץ דרך השתן.

הריון. התפתחות העובר גורמת לצריכת אבץ מוגברת מהמאגרים שבגופה למען הצאצא הגדל.

האם עודף אבץ מסוכן?
מדובר במקרים נדירים של נטילה מוגברת ומוגזמת של תוספי מזון המכילים אבץ לאורך זמן (200 מ"ג ומעלה).

בין הסימפטומים האפשריים: בחילות, הקאות, סחרחורות, כאבי ראש, ירידה בכמות הכולסטרול הטוב (HDL) ובמקביל עלייה בערכי הכולסטרול ה"רע" (LDL).

אבץ בתזונה
הבעיה המרכזית עם אבץ היא ספיגתו בגוף. שני רכיבי תזונה, חומצה פיטית וסידן, מקטינים את ספיגתו במעי, ולכן גם כמות רבה של אבץ בתזונה נספגת בצורה חלקית בלבד. לכן, ניתן לצרוך אבץ בכמויות גדולות יחסית ללא חשש לרעלת. כמות יומית של 10 מ"ג אבץ היא סבירה למדי ובדרך כלל תספק את הקצובה היומית הנדרשת לגוף.

כמות אבץ בתזונה (לפי מ"ג אבץ ב-100 גרם מזון)

בשר בקר – 10.2 מ"ג
גרעיני דלעת קלויים (גרעינים לבנים) – 7.5
קמח שיפון כהה – 6.5
אגוזי קשיו – 5.4
גרעיני חמניה – 5
צנוברים – 4
אגוזי פקאן – 4.5
דגני בוקר מועשרים – 4 מ"ג
כבד עוף, מבושל – 4 מ"ג
קמח חיטה מלא – 3.6
שקדים – 3.4
בשר הודו, מבושל – 3.1
חומוס, עדשים – 2.5 מ"ג לכוס.