הפרעות אכילה בראי הרפואה הסינית

יש אנשים שאוכלים סתם כי צריך, יש אנשים שבכלל שוכחים לאכול, יש כאלה שכבר בבוקר חושבים מה הם יאכלו בערב. ויש גם כאלה שמשתמשים באוכל כדי להביע משהו הרבה יותר עמוק ומושרש. ברפואה סינית, היחס לאוכל, הוא רק חלק מהפאזל המורכב שנקרא הפרעות אכילה.

יש אנשים שאוכלים סתם כי צריך, יש אנשים שבכלל שוכחים לאכול, יש כאלה שכבר בבוקר חושבים מה הם יאכלו בערב. ויש גם כאלה שמשתמשים באוכל כדי להביע משהו הרבה יותר עמוק ומושרש. ברפואה סינית, היחס לאוכל, הוא רק חלק מהפאזל המורכב שנקרא הפרעות אכילה.

הפרעות אכילה הן שכיחות יותר במערב ושכיחות הרבה יותר בקרב נשים. זה נתון שאי אפשר להתעלם ממנו. בחברה המערבית, בהשוואה לתרבויות המזרח, היחס לאוכל הוא מורכב. ההבדל הוא לא רק מבחינת תפיסת אידיאל היופי כרזה, אלא גם מבחינת הערכים התרבותיים. בודהה בשביל הסינים זה 'הישרדות' בשבילנו. אצלם אוכלים בקטן, אצלנו כפי יכולתך.

בארץ, התמונה היא אפילו מורכבת יותר. אנחנו, כעם שידע את השואה ותקופות צנע, חיים היום בחברת שפע, שבה מסעדה או קנייה שבועית בסופר הם תחליף לבילוי. האמא הפולניה של פעם ("אם לא תאכל יבוא שוטר") הפכה לאמא מפשירה, שמכירה מקרוב את איזמל הניתוחים, יותר מאשר את הפטיש של השניצל.

אבל, עוד לפני שהפרעות אכילה הן בעיה מערבית, הן בעיה אנושית. בולימיה, אנורקסיה, או השמנת יתר, כולן שכיחות יותר מאי פעם. ודווקא בהפרעות מהסוג הזה, חשובה הגישה לטיפול. "אם ברפואה המערבית ההתמודדות עם הבעיה מתנהלת בין הרופא, החולה והמחלה, כשדו הקרב העיקרי מתנהל בין הרופא והמחלה, הרי שברפואה הסינית, הרופא הוא מטפל, החולה הוא מטופל והמחלה נחשבת לחוסר איזון. דו השיח מתנהל בין המטפל והמטופל" מסביר טל בלו, מטפל ומרצה ברפואה סינית.

וזה לא רק דו שיח על מחלות וסימפטומים, זה דו שיח שמנסה באמת להבין מי האדם שהגיע לטיפול. מה מניע אותו, מה מקדם אותו, מהי המציאות בה הוא חי, מהי מערכת היחסים שהוא מנהל עם אוכל. "כמטפל, להבין מי האדם שניצב מולי, לפעמים חשוב יותר מלהבין את המחלה עצמה".

חלק ממה שמרכיב אדם, וחלק מהבנת הבעיה והטיפול בה, קשור גם באלמנט הדומיננטי אצל המטופל. הסינים מאמינים כי חמשת האלמנטים (או התנועות) באים לידי ביטוי בכל תופעה בטבע, גם באדם. יסוד האדמה לדוגמא, מסמל הכלה, יציבות ונתינה. כשיסוד האדמה חזק, הוא מאפשר לחיות בהווה. לא להתעסק בכמה, מה ומתי לאכול, חשיבה שאופיינית להפרעות אכילה. "כאשר יסוד האדמה דומיננטי באדם, הוא משתמש במזון להזין את עצמו, כדי שיוכל להזין אחרים. כאשר יסוד האדמה חלש, זה יכול לבוא לידי ביטוי בהשמנה, או בעיסוק מוגזם באוכל".

האלמנטים חשובים להבנת המטופל ולהתאמת הטיפול. אבל בטיפול עצמו, ישתמשו בדיקור סיני ובצמחי המרפא הסיניים. בשניהם, ישתמש המטפל כדי לפזר ולהניע את האנרגיה במצבים של עודף (בולימיה) או כדי לחזק ולהזין במצבים של חוסר (אנורקסיה), כי גם האכילה, כמו כל תהליך בעולם, צריכה למצוא את האיזון הנכון בין התמלאות והתרוקנות. בדיוק כמו שאחרי כל קיץ יש חורף, לכל יום יש לילה, לפני כל נשיפה יש שאיפה.

הטיפול בהפרעות אכילה ברפואה סינית רחב יותר מאשר צמחים ומחטים. בגלל שהפרעות אכילה אף פעם לא באות לבד (אובדן מחזור, עצירות, נשירת שיער, פגיעה בציפורניים ובעור ועוד) הטיפול צריך להתחשב בכל הגורמים. בהפרעות האכילה הקשות, ייעזר המטפל גם בטיפול פסיכולוגי, טיפול תרופתי, אשפוז או כל דבר אחר שעשוי לעזור.

בראייה סינית, הפרעות אכילה הן הרבה יותר מהביטוי הפיסי שלהן. הסינים מדברים על שני סוגים של אנרגיה. הסוג הראשון הוא האנרגיה שיש לנו לפני הלידה, היא מסמלת את הפוטנציאל שלנו וקשורה לכליות. הסוג השני של האנרגיה, היא האנרגיה שאנחנו מקבלים אחרי הלידה, והיא קשורה למערכת העיכול ובמיוחד לקיבה ולטחול. אם אנחנו לא אוכלים כמו שצריך, אנחנו פוגעים בשתי האנרגיות האלה.

אחד המרפאים הסינים הכי חשובים, לי דונג יואן (li dong yuan) כתב את "שיחות על טחול וקיבה" בדיוק על זה. יואן טוען שכל המחלות (בין אם פיסיות ובין אם נפשיות) הן תוצאה של פגיעה באנרגיה המקורית של הקיבה והטחול. מה שזה בעצם אומר, זה השורש לכל המחלות זהה. הכתובת היא תמיד אחת. מערכת העיכול. "כשאדם לא מזין את עצמו כמו שצריך אז משהו במהות שלו, באנרגיה המקורית, נפגע. כשהמהות הפנימית חלשה ופגועה, כל דבר חיצוני יכול לחדור ולפגוע בה".

הכתבה מתפרסמת במסגרת סיקור אתר ד"ר יאנג את הקונגרס הבינ"ל לרפואה סינית שיתקיים ב- 21/3/08