חמישה דפוסים של הרגלי אכילה – מיוחד לפסח

אם הקושיה היחידה שמעניינת אתכם, היא איך לצאת מהפסח בדיוק באותו משקל שנכנסתם אליו, אתם לא היחידים. לכל אחד יש נקודת תורפה. ולהרגלים מסוימים (אפילו אלה שנראים הכי קטנים) יש השפעה משמעותית על המשקל.

אם הקושיה היחידה שמעניינת אתכם, היא איך לצאת מהפסח בדיוק באותו משקל שנכנסתם אליו, אתם לא היחידים. לכל אחד יש נקודת תורפה. ולהרגלים מסוימים (אפילו אלה שנראים הכי קטנים) יש השפעה משמעותית על המשקל. החלק הקשה הוא שאפילו אם עושים החלטה לאכול יותר פירות וירקות וללכת למכון כושר לפחות פעמיים בשבוע (יעד ריאלי בתקופת החגים), מול כל הארוחות האלה, ההרגלים הישנים עשויים להתגנב ולתפוס אותנו לא מוכנים.

החדשות הטובות הן שמחקרים מצביעים על חמישה דפוסים עיקריים של הרגלי אכילה, שברגע שמזהים אותם, קל יותר לפתח אסטרטגיית התמודדות.

טיפוסי סוף שבוע

לאורך כל השבוע אתם אוכלים בדיוק לפי הספר. עם שלוש ארוחות בינוניות-גדולות ושלוש ארוחות ביניים, עם הרבה ירקות ופירות בכל הצבעים. אבל ביום שישי, כשאתם מרגישים את השבת מתגנבת, אתם מעיפים את הספר מהחלון ומתחילים לחגוג. טיפוסי סוף שבוע לאו דווקא שוברים מוסכמות רק בסופי שבוע. זה יכול לקרות בכל פעם שמשהו בסביבה החיצונית משתנה, למשל כמו תקופת חגים. וברגע שהסביבה משתנה, גם הרגלי התזונה משתנים. אנחנו יודעים, קשה להגיד לא למשהו שממש אוהבים לאכול, במיוחד אחרי ששמרתם כל כך יפה כל השבוע, אבל אם מצליחים לקחת את חלק מההנאה שקשורה סביב האכילה, ולהביא אותה גם לארוחות אחרות, אפשר למזער נזקים. אם הרעיון של סלט גדול בארוחת החג הוא בלתי נסבל, תרשו לעצמכם לאכול משהו שאתם באמת אוהבים, אבל שתהיה מנה בינונית. 

הטיפוס השיפוטי

המשימה של הטיפוס השיפוטי היא לנסות לא לסווג מזון כדבר 'טוב' או 'רע', ומעבר לזה, לנסות לא להדביק את החשיבה של שחור-לבן גם על האישיות שלכם. לאכול תפוח לא עושה אתכם בנאדם טוב יותר, ולאכול מצה עם שוקולד לא הופך אתכם לאדם רע. גם אם אתם עושים הכל נכון, ולא מצליחים להפחית במשקל, יכול להיות שאתם נופלים דווקא עם המזונות הבריאים, שעם כל היתרונות שלהם, הם יכולים להתגלות כפצצת קלוריות. למשל מצה מקמח שיפון או מלא, היא בריאה יותר, אבל זה לא אומר שהיא באה בלי קלוריות. ואם החלטתם להחליף קינוח באגוזים, גם פה אפשר בקלות לחרוג מהתקציב הקלורי. שקדים למשל, הם ללא ספק חטיף עשיר בחלבון, ויטמין E ושומנים מהסוג הבריא, אבל חצי כוס שקדים (אפשר להגיע לזה בקלי קלות) יכולה להגיע ל-400 קלוריות.

הטיפוס הלחוץ

האם אי פעם מצאתם את עצמכם מול הטלוויזיה עם קרטון גדול של גלידה אחרי יום מלחיץ במיוחד בעבודה? אם התשובה לשאלה היא כן, אכילה רגשית היא חלק מהחיים שלכם, וכנראה שהיא מכשול עיקרי למשקל שלכם. ותקופת החגים (עם כל הלחצים שהיא מביאה) היא הזדמנות שאורבת לכם מסביב לפינה. השאלה היא לא האם זה יקרה. השאלה היא מתי זה יקרה. אחת הדרכים לפתרון היא לחפש את המכנה המשותף- זה קורה לכם בדרך כלל בערב, זה קורה לכם בעיקר אחרי יום עבודה. אם מצליחים לזהות את הסיטואציה הבעייתית, אפשר להתכונן אליה מראש כמו למלחמה. אפילו מילימטר של מודעות לאפשרות שלא תצליחו להיפרד בזמן מהסכין והמזלג, יכול להפחית את הסיכוי שזה יקרה. חלק מהמודעות הזאת היא גם לחשוב מראש על התוצאות. האם תרגישו טוב יותר ברגע שהמיכל של הגלידה יהיה ריק? בוודאי שלא. זה רק יגרום לכם להרגיש יותר רע. ובאופן אירוני, אם תרגישו יותר רע, זה יגרום לכם לאכול עוד. אצל אנשים שנמצאים בסטרס, הורמון הסטרס קורטיזול הופך את הקיבה לבור בלי תחתית, והמטרה היא כמו שיותר שומן וסוכר. אז תשכחו ממקלות גזר. אתם יכולים לאכול שקית שלמה מהם, ועדיין לחלום על מצה עם שוקולד. הפתרון הוא לנסות למצוא תחליף בריא. ואם בכל זאת רק מצה עם שוקולד תעשה את העבודה, לכו על זה. אבל רק חצי מנה. ותמצאו סטודיו ליוגה קרוב לבית. מחקרים מראים שתרגול קבוע מפחית סטרס, משפר את מצב הרוח, מפחית התקפי רעב, ואפילו מרזה.

הטיפוס המנשנש

בשביל הטיפוס המנשנש תקופת החגים היא תקופת מבחן. גם בימים רגילים יש קלוריות קלות וזולות בכל פינה (הבורקסים בישיבה במשרד, החטיפים שמחייכים בקופה של הסופר) שמאתגרות את כוח הרצון. ובתקופת החגים, כוח הרצון צריך להיות מברזל בשביל לא להיכנע. הפתרון הוא לעקוב אחרי כל מה שנכנס לפה. כל הנשנושים האלה יכולים בקלות להגיע למאות קלוריות, וברגע שמתחילים לספור אותם, ורואים איך הם מצטברים לקלוריות של ארוחה שלמה, מקבלים תמונת מצב מדויקת, שלא לדבר על מוטיבציה. טיפים לרגע האמת? אתם מכירים את כולם. לא להגיע לארוחות מורעבים, לאכול בצלחות קטנות, וכן, גם לדעת לפרגן לעצמכם לפעמים.

קלוריות בשתיה

אחת מטעויות הדיאטה הגדולות שאנשים עושים, היא לא לספור קלוריות של שתיה. המציאות המרה היא שקלוריה היא קלוריה, היא קלוריה, ולא משנה באיזה צורה היא מגיעה. כוס של שתיה קלה (קולה למשל) יכולה להגיע ל- 150 קלוריות, תה קר שווה 140 קלוריות, משקאות אנרגיה שונים מכילים 160 קלוריות פלוס מינוס, וכוס יין אדום שווה 125 קלוריות. בין אם החולשה שלכם היא קפה, משקאות ממותקים, או אלכוהול, תמיד יש דרך לצאת מזה במינימום נזקים. למשל חלב דל במקום חלב רגיל בקפה. אולי לא טעים כמו המקור, אבל הרבה יותר חסכוני.