יתר לחץ דם, סוכר גבוה, כולסטרול משתולל, שומנים בדם ועודף משקל. באופן ברור, כל אחד מגורמי הסיכון האלה לבדו לא במיוחד בריא. אבל כולם ביחד?? יתר לחץ דם, סוכר גבוה, כולסטרול משתולל, שומנים בדם ועודף משקל. באופן ברור, כל....
יתר לחץ דם, סוכר גבוה, כולסטרול משתולל, שומנים בדם ועודף משקל. באופן ברור, כל אחד מגורמי הסיכון האלה לבדו לא במיוחד בריא. אבל כולם ביחד??
יתר לחץ דם, סוכר גבוה, כולסטרול משתולל, שומנים בדם ועודף משקל. באופן ברור, כל אחד מגורמי הסיכון האלה לבדו לא במיוחד בריא. אבל כולם ביחד??
הסינדרום המטבולי (או סינדרום X). סינדרום עם סוף ידוע מראש?
השלם גדול מסך חלקיו
הסינדרום המטבולי הוא לא מחלה בפני עצמה. הוא אוסף של גורמי סיכון, שבשנים האחרונות הפך שכיח כמעט כמו שפעת, וכדי להיות מאובחנים בו, צריך שלושה מתוך חמישה גורמי סיכון: יתר לחץ דם, סוכרים בדם, רמות לא בריאות של כולסטרול, שומנים בדם ושומנים בכלל, בעיקר באזור הבטן.
הוא שכיח יותר עם הגיל (בסביבות 20% בגיל 40, או 45% בגיל 60 ומעלה), קשור למצבים רפואיים נוספים כמו שומנים בכבד, אבנים בכיס המרה ותסמונת השחלות הפוליציסטיות, וכנראה שגם קצת תורשתי.
לא כל המומחים מסכימים שיש לראות בסינדרום מצב רפואי מובחן, ולא כולם בטוחים למה הוא מתפתח מלכתחילה. אחד ההסברים טוען שהסינדרום הוא תוצאה של התנגשות בין גנים ישנים וטובים, ובין תזונה חדשה ורעה. כלומר, כמויות לא נכונות, מהסוג הלא נכון של המזון, בלי פעילות גופנית ועם הרבה סטרס, שהגנים שלנו לא ממש יודעים איך להתמודד איתם, בטח שלא עם כולם ביחד. כל הגורמים האלה ביחד מכפילים את הסיכון להתפתחות מחלות לב וכלי דם, ומגבירים פי 5 את הסיכון להתפתחות סוכרת.
אז מה בדיוק קורה שם?. מזון מעובד, לדוגמא פחמימות פשוטות, מתפרק בגוף בצורה מהירה, ומביאים לעלייה מהירה של רמות הסוכר בדם. באופן כללי, בדיוק בשביל זה יש לנו אינסולין, שאמור לעזור לתאים להפוך סוכר לאנרגיה. אבל אחרי שנים של רמות אינסולין גבוהות, הוא כבר מפסיק להתרגש מזה. ככה רמות הסוכר והאינסולין בדם נשארות גבוהות.
פחמימות פשוטות מעמידות גם את הכבד במצב לא במיוחד נעים. בדרך כלל, הוא מווסת את הסוכר בדם ביחד עם הלבלב (שמייצר אינסולין). אבל בשלב הזה, התפקוד שלו יורד וקשה לו לווסת את רמות הסוכר בדם.
אחרים טוענים כי הסינדרום המטבולי הפך יותר שכיח יותר, בד בבד עם השמנת היתר, שהפכה יותר ויותר שכיחה. עודף שומן באזור הבטן, להבדיל מעודפי שומן במקומות אחרים בגוף, מעלה את הסיכון בצורה משמעותית.
כך או כך, מרבית מגורמי הסיכון של הסינדרום המטבולי לא מייצרים סימפטומים. רמות גבוהות של סוכר בדם אמנם יכולות לגרום לתסמינים כמו עייפות וראייה מטושטשת, יתר לחץ דם יכול לגרום לכאבי ראש וסחרחורות, אבל רובם, כמו שאומרים, רוצחים שקטים.
אורח חיים ואורך חיים
בהתחשב בעובדה שלסינדרום יש פוטנציאל די גבוה להגביר את הסיכון להתפתחות בעיות בריאותיות רציניות (כמו מחלות לב, סוכרת ושבץ) חשוב לטפל בו במסגרת מתאימה.
בחלק מהמקרים משתמשים בטיפול תרופתי (כמו תרופות לטיפול ביתר לחץ דם) כדי לנסות לשלוט על כל אחד מגורמי הסיכון בנפרד, אבל, מומחים מסכימים פה אחד ששינויים באורח החיים הם הגישה החשובה ביותר לטיפול, ושמרבית התסמינים יעלמו בעקבותיהם כמעט לחלוטין.
התזונה צריכה לכלול הרבה פירות וירקות, דגנים מלאים, סיבים תזונתיים, מזונות דלים בשומן, בלי מלח, בלי מזון מעובד, בלי שומן רווי. איך אוכלים חשוב לא פחות ממה אוכלים. חשוב לא לוותר על ארוחת בוקר, לאכול ארוחות קטנות בכל כמה שעות ולשתות.
באופן ברור, ירידה במשקל היא תוצאת לוואי של פעילות גופנית ותזונה נכונה. אבל היא מטרה בפני עצמה אם סובלים מהשמנת יתר. ירידה במשקל יכולה לשפר את כל אחד מגורמי הסיכון של הסינדרום המטבולי. מי אמר שהגודל לא קובע? הגודל קובע וחצי.
