על בעלי חיים ובריאות

מי שכבר יש לו אחד כזה בבית, בטח לא צריך תזכורת. בעלי-חיים גורמים לנו להרגיש טוב. אבל אנחנו מדברים על קצת יותר מהרגשה טובה. אנחנו מדברים על בריאות.

 

מי שכבר יש לו אחד כזה בבית, בטח לא צריך תזכורת. בעלי-חיים גורמים לנו להרגיש טוב. אבל אנחנו מדברים על קצת יותר מהרגשה טובה. אנחנו מדברים על בריאות.

אל תשאלו מה אתם יכולים לעשות בשביל הכלב שלכם. תשאלו מה הכלב שלכם יכול לעשות בשבילכם.

נפש

בין רבע שעה לחצי שעה. זה כל מה שתצטרכו עם הכלב, החתול או הדגים שלכם, בשביל להרגיש קצת פחות חרדה וסטרס. בפרק הזמן הזה, הגוף שלנו עובר דרך שינויים פיסיים אמיתיים, שמעודדים שינויים אמיתיים במצב הרוח. רמות הקורטיזול, הורמון הסטרס, יורדות. הייצור של סרוטונין, מוליך עצבי שנחשב לשגריר של רצון טוב, עולה. ובסך הכל, את העלייה בסרוטונין והירידה בקורטיזול מתרגמים להפחתה בתחושת הסטרס, שחוסכת לגוף הרבה מצבים שמתישים אותו.

על העצומה לטובת בעלי-חיים חתומים גם מטפלים רבים מתחום בריאות הנפש, שממליצים על אימוץ בעל-חיים כדרך להתמודד עם, או להחלים מדיכאון, מכמה טעמים. אף אחד לא יאהב אתכם כמוהו, בלי תנאים. וגם אף אחד לא יקשיב לכם, כל זמן שתהיו מוכנים לדבר. לא רק לנוכחות, אלא גם לטיפול עצמו בבעל-חיים יש השפעה מרגיעה. הטיפול (טיול, ליטוף, משחק) ממקד את תשומת הלב בדברים אחרים.

אחד האלמנטים החשובים לבריאות הנפשית, הן אינטראקציות חברתיות. ואתם יודעים איך זה עם בעלי-חיים. בעל-חיים הוא שיחה שרק מחכה שמישהו יתחיל איתה.

גוף

זה לא אומר שאם יש לכם בעל-חיים, אתם יכולים להזניח את התזונה, שגרת הפעילות הגופנית, או את הטיפול התרופתי. אבל מחקרים מוכיחים שההשפעה של בעל-חיים בסביבה יכולה לעזור לא רק להרגשה הכללית, אלא נמדדת גם במדדים פיסיים, כמו למשל לחץ הדם. במחקר בו השתתפו 240 זוגות נשואים, לחץ דם נמוך ושיעורים נמוכים יותר של מחלות לב נמצאו בקרב הזוגות שהחזיקו בעל- חיים. אותם זוגות לא נשברו אפילו מול מבחני הסטרס הקשים שהערימו עליהם החוקרים.

כדי לטפל בכולסטרול, רופאים עדיין חותמים בעיניים עצומות על השילוש הקדוש- תזונה, פעילות גופנית וטיפול תרופתי. אבל מחקרים מראים כי בעלי-חיים באופן פוטנציאלי מסייעים להימנע מהסכנות הטמונות בכולסטרול גבוה. מחקרים מצאו רמות נמוכות של כולסטרול ושומנים בדם בקרב אנשים שהחזיקו בעלי-חיים.

ומסתבר שכלבים וחתולים טובים גם ללב. מחקרים מצביעים על יתרונות לטווח הארוך, כולל שמירה על בריאות הלב. חוקרים השוו במשך למעלה מ-20 שנים בין בעלי חתולים למחוסרי חתולים. הנבדקים שלא החזיקו בבעל-חיים, נמצאו בסיכון גבוה ב- 40% לתמותה ממחלות לב. מחקר נוסף מצא כי מטופלים לאחר התקף לב שהחזיקו בבעל-חיים, היו במצב בריאותי הרבה יותר טוב בשנה לאחר ההתקף.

אנשים המחזיקים בבעל-חיים גם נוטים להיות יותר פעילים מבחינה גופנית, ולסבול פחות מהשמנת יתר. מסתבר שהטיול של הבוקר והטיול של הערב עונים על הדרישה היומית המינימאלית לפעילות גופנית. ולפעילות גופנית יש יתרונות ידועים ומוכרים, כולל חיזוק השרירים והעצמות, קו ההגנה הראשון שלנו מפני אוסטיאופורוזיס.

עבור רוב היתרונות האלה, למחקרים אין תשובה מספיק טובה לשאלה למה זה קורה. אבל בעלי-חיים רבים משולבים בתוכניות שיקום והחלמה. למשל שיקום לאחר שבץ מסייע להגיע לאיזון בין שני צידי הגוף וכמו-כן לחיזוק שרירי הליבה. ברחבי העולם קיימות תוכניות הכשרה לכלבים שאומנו במיוחד לטיפול באנשים הסובלים מאפילפסיה או סוכרת, ומצליחים בחושיהם (ובנביחות) להתריע  לפני שההתקף מתרחש, או כלבים שאומנו כדי לסייע לחולי פרקינסון לשמור על עצמאות בתפקוד היומיומי. 

ילדים

בנוסף, מחקרים מראים כי ילד שגדל בבית שיש בו בעל-חיים, נמצא בסיכון נמוך יותר לסבול מאלרגיות. מעבר לכך, יש עדות לפעילות חזקה יותר של המערכת החיסונית.

זה נשמע מנוגד לאינטואיציה. אלרגיה לבעלי-חיים ידועה בתור אחד הטריגרים הנפוצים לאסטמה. אבל מחקרים בדקו את הקשר בין חתולים ותינוקות שנמצאים בסיכון גבוה לסבול מאסטמה. מה שאותם מחקרים בסופו של דבר גילו, הוא שהסיכון לסבול מאסטמה בגיל מבוגר ירד בצורה משמעותית, פרט ליוצא דופן אחד. ילדים שגם האמהות שלהם סבלו מאלרגיה לחתולים, נמצאו בסיכון גבוה פי 3 להתפתחות אסטמה בגיל מבוגר.

שתי קבוצות נוספות שמרוויחות מנוכחות בעלי-חיים הם ילדים שסובלים מהפרעת קשב והיפראקטיביות (ADHD), או ילדים הסובלים מהפרעות הקשת האוטיסטית. הטיפול בבעל-חיים מלמד על אחריות, תכנון והערכה עצמית. המשחק איתם הוכח כדרך מצוינת לפריקת אנרגיה, מה שאומר שגם שנת הלילה תהיה טובה יותר. הפרעות תחושתיות הן נושא שכיח בקרב ילדים הסובלים מאוטיזם. הטיפול בבעל-חיים מסייע מסיע להם ללמוד על תחושת מגע בעור, על תגובה לריחות או צלילים אחרים, ובעיקר, על אהבה ונתינה בלי תנאים.