על שינה וזוגיות

ד"ר ניל סטנלי (Neil Stanley) לא מכיר את השעה עשר בערב. הוא מתחיל לנקר כבר בתשע וחצי ומתעורר כל יום בשש וחצי גג. ואת כל זה, הוא עושה בלי אשתו.

 

ד"ר ניל סטנלי (Neil Stanley) לא מכיר את השעה עשר בערב. הוא מתחיל לנקר כבר בתשע וחצי ומתעורר כל יום בשש וחצי גג. ואת כל זה, הוא עושה בלי אשתו.

ד"ר סטנלי מאמין שטוב היות האדם לבדו, לפחות בלילה. ובגלל שהוא מאמין שמי ישן לבד פשוט ישן יותר טוב, הוא ממליץ לכולנו ללכת בדרכו.

להחזיר עטרה ליושנה

באופן כללי, ד"ר סטנלי הוא לא אדם של הגדרות. אם שינה משותפת עובדת בשבילכם, לא צריך לשנות אותה. ובכלל, גם אם הלילה שלכם נמשך שלוש שעות, וגם אם הוא נמשך 11 שעות, ואתם מרגשים טוב בבוקר, כנראה שזה מה שנכון בשבילכם. אם אתם מתעוררים באמצע הלילה, גם זה בסדר. אם הגוף שלכם ירצה לחזור לישון, הוא כבר ימצא דרך להגיד לכם. השלב העמוק והחיוני ביותר של השינה מתרחש ממילא בשליש הראשון שלה, ולא ממש משנה מתי בדיוק עושים את זה.

אבל, ד"ר סטנלי, חוקר שינה שהקים את אחת ממעבדות חקר השינה הגדולות ביותר באנגליה, טוען שמבחינה היסטורית לא נועדנו לישון יחד. כל העניין של לינה משותפת התחיל עם המהפכה התעשייתית, כשמצאנו את עצמנו מצד אחד גרים בערים גדולות, ומצד שני במרחבים הרבה יותר קטנים ומצומצמים. עד אז, המיטה המשותפת נועדה רק לקיום יחסי מין, שלאחריהם כל אחד מבני הזוג היה פורש לחדרו.  

הבעיה מתחילה כאשר אחד מבני הזוג סובל מהפרעות שינה, נוחר, בועט, רוצה קצת יותר שמיכה לעצמו וקם לשירותים כל שעה עגולה. לפי מחקר שד"ר סטנלי ערך, למרות שרוב האנשים בטוחים שהם ישנים יותר טוב ביחד, אם אחד מבני הזוג מתהפך ומסתובב במהלך הלילה, הסיכוי ששנתו של בן הזוג השני תופרע גם היא, עומד על 50%. וזה בהחלט הרבה יותר ממה שהוא מוכן לקחת על עצמו.

בדרך כלל, שינה לא תמיד מקבלת את המקום שמגיע לה בהשפעה על הבריאות הכללית שלנו. אבל ד"ר סטנלי טוען ששינה קשורה גם לאיכות הבריאות שלנו, ולא פחות מזה על איכות מערכת היחסים. את הטיעון הלא מאוד שגרתי הזה, הוא תומך במחקרים שמראים ששינה לא טובה ולא מספקת קשורה להתפתחות דיכאון, מחלות לב, שבץ, בעיות במערכת הנשימה, תאונות דרכים וגם גירושים.

ביחד אבל לחוד

שינה נפרדת היא אולי הדבר האנוכי ביותר שאתם יכולים לעשות, אבל היא כנראה גם הדבר הכי טוב. הסוד לנישואים טובים וארוכים נמצא בשתי מיטות נפרדות.

בפועל, בערך 8% מהזוגות בגילאים 40-50 ישנים בנפרד, ובערך 40% מהזוגות בגיל 70 ומעלה. סטנלי מסביר כי ככל הנראה ההבדל נובע מביטחון במערכת היחסים.

זוגות עם קילומטרג' גבוה, מרגישים בטוחים יותר ביחסים שלהם, בעוד שזוגות צעירים מאמינים ששינה נפרדת תשפיע גם על חיי המין שלהם. לפי מה שסטנלי אומר, אין לנו מה לדאוג. היא לא. הדבר היחיד שיכול להשפיע על חיי המין, אם לא עושים אותם.

סטנלי טוען שגם הטיעון ששינה משותפת נעימה יותר משינה נפרדת לא מחזיק מים. אינטימיות חשובה לבריאות נפשית, אבל שינה טובה חשובה גם לבריאות הפיסית וגם לבריאות הנפשית. ולכן, שנת לילה טובה ומספקת היא משהו שכולנו צריכים לשאוף אליו.

ולכל מי שהשתכנע ששינה נפרדת עשויה להיות המפתח לנישואים בריאים ומאושרים יותר, אבל עדיין חושש להעלות את הנושא, סטנלי מסביר שאנשים כנראה מאוד אוהבים את הרעיון שבן הזוג נמצא לצידם, הם רק שוכחים שצריך להיות ערים כדי ליהנות מזה.