עצמאי בשטח: למה כדאי להכיר את ריצות הניווט

הניווט הספורטיבי מעסיק אלפים בארץ, הרודפים אחרי דגלונים ביערות ובשבילים

שני השמות המקבילים – ריצת ניווט וניווט ספורטיבי – מגדירות היטב את ההכלאה שיצרה את ענף הספורט הזה. גם ריצה, אבל גם התמצאות בשטח, קריאת מפה, יכולת להיחלץ ממצבים לא נעימים (כלומר התברברות) ועבודת צוות.

במדינה בה רבים כל כך מסיימים את שירותם הצבאי עם ידע תיאורטי וניסיון מעשי רב בניווט, אך טבעי הוא שריצות הניווט תהיינה פופולאריות. ואכן, אלפים גודשים את החורשות, השבילים והשדות בסופי השבוע והופכים את הספורט היפה הזה להרבה יותר מטרנד חולף.

איפה התחילה ריצת הניווט
את הפרחים, במקרה זה, אין צורך לתת לצה"ל אלא לצבא שבדיה, בו ביקשו מספר קצינים לפני למעלה ממאה שנים לגוון את אימוני הריצה המשמימים והחד-גוניים, להכניס עניין ועל הדרך גם להגביר את יכולתם הקרבית של החיילים. עכשיו תורידו את הפק"לים, האפוד והנשק, תנעלו נעלי ריצה, קחו מצפן ביד – וצאו לדרך.

איך זה עובד
כל משתתף מקבל מפה עם מטרות בהם עליו לעבור. הזינוק מתבצע מהסימון של המשולש. המטרות הם בדרך כלל דגלונים שעליהם מספר. כשמגיעים לדגלון, יש לוודא כי המספר שלו תואם את המספר במפה. ליד כל דגלון יש מחורר, מחוררים את המפה במקום המתאים – וממשיכים למטרה הבאה ולדגלון הבא. משפך הסיום של המרוץ מצוין בעיגול כפול.  

לא על הריצה לבדה
אחת הסיבות לקסם ולמשיכה הרבה שטמונים בריצות הניווט היא שלא היכולת המופשטת של הריצה היא שתקבע את זהות המנצח. נדרשת יכולת ניווט, קריאת מפה, התמצאות בשטח, קבלת החלטות, היכולת לשנות את הקצב ולהתאים אותו לשטח – וכמובן ריצה. הנקודה היא שאפשר להצטיין בריצת ניווט גם מבלי להיות אצן מופלא.

יותר בריא
הקרקע המשתנה תדירות והשינויים בקצב הריצה מחלקים את העומס על קבוצות שרירים בגוף. בריצה רגילה, העומס הוא מונוטוני ופועל על אזורים קבועים בגוף. בריצת שטח השטח והקצב אינם קבועים, והתוצאה היא חלוקת עומסים רחבה יותר מריצה רגילה.

התחרות אינה גלויה
ההזנקות הן בדרך כלל מדורגות, כמו ברכיבה נגד השעון במרוץ אופניים, ובכל מספר דקות יוצאת קבוצה, לאו דווקא לאותו מרחק. כלומר, זה שעקפו אותך כלל לא אומר שהשיגו אותך, כי אולי העוקף משתתף במקצה אחר.

נקודה נוספת היא המסלולים השונים. כל אחד, או כל קבוצה, מקבל מסלול משלו וצריך להשלים אותו בזמן המהיר ביותר. בשטח בו מתנהל המרוץ אין צופים בצד, ולמשתתפים אין בעצם מושג איפה הם נמצאים ביחס לאחרים, כלומר האם הם מובילים או מאחור. כל אחד רץ לעצמו.

התחרות נמשכת גם בבית
ה"פוסט מורטום" הוא חלק בלתי נפרד מריצת הניווט. חוזרים הביתה, מכינים קפה ומתיישבים ללמוד את הטעויות שעשיתם. וכולם עושים. כולם מתברברים בשטח, מי יותר ומי פחות, ואיתור הטעויות הוא חלק בלתי נפרד משלב הפקת הלקחים לקראת הריצה הבאה. ניתוחים סטטיסטיים, צילומי שטח, גרפים ומה לא – כל אחד לפי מידת העמקתו בחומר.

בארץ מתקיימים ריצות ניווט רבות, לרוב בסופי השבוע. היכנסו לאתר של איגוד הניווט הישראלי וקבלו מידע על ריצת הניווט הקרובה http://www.nivut.org.il/Default.aspx