הפרעה עונתית אפקטיבית (SAD) היא סוג של דיכאון חורף שמתאפיין במצב רוח ירוד, רמת אנרגיה ירודה, עניין מופחת במין, עניין מוגבר בפחמימות, עלייה במשקל ונטייה לא לעשות יותר מדי, חוץ מלישון. הפרעה עונתית אפקטיבית (SAD) היא סוג של דיכאון....
הפרעה עונתית אפקטיבית (SAD) היא סוג של דיכאון חורף שמתאפיין במצב רוח ירוד, רמת אנרגיה ירודה, עניין מופחת במין, עניין מוגבר בפחמימות, עלייה במשקל ונטייה לא לעשות יותר מדי, חוץ מלישון.
הפרעה עונתית אפקטיבית (SAD) היא סוג של דיכאון חורף שמתאפיין במצב רוח ירוד, רמת אנרגיה ירודה, עניין מופחת במין, עניין מוגבר בפחמימות, עלייה במשקל ונטייה לא לעשות יותר מדי, חוץ מלישון.
אז אולי אנחנו לא מגיבים לאור כמו צמחים, אבל מסתבר שגם אנחנו צריכים רק טיפה של אור
מה שהרופא שלכם לא יספר לכם
לכולנו יש אזור במוח שמווסת תהליכים ביולוגיים מחזוריים שמתרחשים מדי יממה (Circadian Rhythm), או בקיצור מה שנקרא שעון ביולוגי. מחזור השינה והערות הוא אחד מהתהליכים האלה, אבל יש עוד כמה מחזורים ביולוגיים שמתרחשים בתקופות שונות, בצורה טבעית, גם בבני אדם וגם בבעלי חיים.
חלק בלתי נפרד מתהליך הזה היא בלוטת האצטרובל, בלוטה קטנה בגודל אפונה שנמצאת בעומק הגולגולת. התפקיד של בלוטת האצטרובל הוא עדיין לא ממש ברור. יודעים שהיא מקבלת אותות שמגיעים דרך העצבים האופטיים, ויודעים שהיא מפרישה את הורמון השינה, מלטונין. אבל איך שלא מסתכלים על זה, איכשהו היא קשורה במחזור השינה והערות. ומחזור השינה והערות מווסת גם (אבל לא רק) על ידי אור.
בגלל שאור יום הוא הרכיב החיוני ששומר שמחזור המלטונין יתרחש בדיוק בזמן, ובגלל שהוא משפיע גם על תהליכים הורמונאליים אחרים בגוף, כשהימים הארוכים של הקיץ הופכים לימים הקצרים של החורף, אנחנו נחשפים לרמות משתנות של אור יום. לשינוי הזה, ככל הנראה יש השפעה גם על מצב הרוח שלנו.
אחד מתוך עשרה אנשים באוכלוסייה סובלים מהפרעת מצב רוח עונתית, חמישה מתוכן הן נשים. יכול להיות שנשים רק מדברות יותר, ויכול להיות שהן מחפשות יותר עזרה, אבל כך או כך, ההיקף של ההפרעה תלוי באורך היום, והראייה הכי טובה לזה היא נורבגיה, עם חמש שעות אור יום בחורף, עלטה מוחלטת מאמצע חודש נובמבר ועד סוף חודש ינואר ושיעורים הרבה יותר גבוהים של ההפרעה.
אבל את ההפרעה העונתית האפקטיבית לא באמת מעניינת גיאוגרפיה. לפי מחקר שנערך לאחרונה באוניברסיטת ברמינגהם (Birmingham), אם לוקחים נשים ממוצא אסיאתי שבילו את רוב החיים שלהן באקלים טרופי, ושמים אותן באירופה, הן יחוו צורה קשה יותר של דיכאון עונתי בהשוואה לנשים שגדלו באותו אזור.
האור בקצה המנהרה
מה שיוצא דופן בסוג הזה של דיכאון, הוא שחשיפה לאור מקלה על הסימפטומים. על איך זה בדיוק עובד, יודעים עוד פחות מאשר על בלוטת האצטרובל. חלק מהמחקרים, מראים שאצל אנשים שסובלים מהפרעה עונתית, המחזוריות של הפרשת מלטונין פחות מודגשת בהשוואה לאנשים שלא, ושהטיפול באור מחזיר את המחזוריות הזאת לרמות רגילות. אצל חלק, אור פשוט מכוון מחדש את המחוגים בשעון הביולוגי. אצל אחרים, האור משפיע על מנגנון הסרוטונין באופן דומה לפעולה שעושות תרופות נוגדות דיכאון.
יש עוד הרבה מה ללמוד על איך תרפיית אור משפיעה על מצב הרוח, אבל הטיפול הזה עובד, ועדיף אפילו להתחיל אותו קצת לפני החורף. חצי שעה ביום של חשיפה לאור, גורמת לסימפטומים של הדיכאון לעבור, למצב רוח להשתפר ולרמת האנרגיה לעלות בתוך כמה ימים, ובמקרים חמורים יותר של ההפרעה, אחרי ארבעה שבועות. אפשר לשחק עם העוצמה של האור, משך הטיפול והזמן ביום שבו עושים אותו, אבל במרפאות הטיפול יגידו לכן שהשעות הכי עמוסות הן כנראה שעות הבוקר.
אז אתם יכולים להגיד שבמקרה כזה, אפשר להיחשף לשמש. אבל בתור התחלה, בחורף אין לנו יותר מדי ממנה וזה הרי חלק ממה שגורם להפרעה. דבר שני, מחקרים קליניים הוכיחו כי הבריאות הנפשית שלנו תלויה באיזון נכון של אור. ואם אין אור טבעי, משתמשים באור מלאכותי. הטיפול באור מתבצע כשאר המטופל שוכב בחדר מואר. דרך העיניים והעור, האור הבהיר מגיע למוח (ובמיוחד לאזור בלוטת האצטרובל) ובעצם משכנע את הגוף שלמרות שבפנים שלכת, בחוץ עדיין קיץ.
הטיפול נחשב לטיפול בטוח, חוץ מכאבי ראש ובחילות, שלא בטוח שיופיעו וגם אם כן, הם יעברו אחרי הסתגלות לטיפולים. עוצמת האור חלשה מעוצמת האור של מנורה רגילה, וחלשה בהרבה מהשמש ככה שאין סכנה של קרינה שיכולה לפגוע בראייה או בכלל. אמנם לא כל המטופלים יגיבו לטיפול, אבל במקרה כזה, כנראה שההפרעה נובעת מבעיות פסיכולוגיות, או שהאבחנה פשוט לא מתאימה.
חלק מהמרפאות משלבות בטיפול גם טיפולי רפלקסולוגיה, עיסוי פנים וראש, ומסיכות עיניים.
