בכל שנה מציינים ב- 1.11 את יום הצמחונות הבינלאומי וב- 20.3 את היום הבינלאומי ללא בשר. ולא סתם הצמחונות זכתה ביומיים עולמיים שלמים. כל אחד מאיתנו אוכל בערך 4,000 בעלי חיים בימי חייו. בכל שנה מציינים ב- 1.11 את....
בכל שנה מציינים ב- 1.11 את יום הצמחונות הבינלאומי וב- 20.3 את היום הבינלאומי ללא בשר. ולא סתם הצמחונות זכתה ביומיים עולמיים שלמים. כל אחד מאיתנו אוכל בערך 4,000 בעלי חיים בימי חייו.
בכל שנה מציינים ב- 1.11 את יום הצמחונות הבינלאומי וב- 20.3 את היום הבינלאומי ללא בשר. ולא סתם הצמחונות זכתה ביומיים עולמיים שלמים. כל אחד מאיתנו אוכל בערך 4,000 בעלי חיים בימי חייו.
אנחנו שוכחים לפעמים שהשניצל שאנחנו אוכלים היה פעם תרנגול שמח בחלקו, שעבר חיים אמנם קצרים, אבל למודי פחד, רעב, צמא ותנאי מחייה קשים עד שהגיע למשחטה. אם כל העולם היה אוכל בשר בכמויות שצורכים בארצות הברית למשל, מהר מאוד כמעט לחצי מאיתנו לא היה מה לאכול.
חי, צומח, דומם
כשאנחנו אוכלים יותר מן החי ופחות מן הצומח, אנחנו פחות או יותר מבטיחים שהעתיד שלנו פה יהיה דומם. לעומת זאת, כשאנחנו בוחרים לשים על הצלחת שלנו צומח ולא חי, אנחנו שומרים גם על עצמנו ולא רק על הסביבה ובעלי חיים.
נתחיל מזה שהבזבוז של מים בתהליך הייצור והגידול של בעלי חיים (ברפת, בלול, או במשק) נותן משמעות חדשה לביטוי חבל על כל טיפה. לדוגמא, יצור כ- 4 ליטר חלב אחד יכול להגיע אפילו לשימוש של עד 7,500 ליטרים של מים. כלומר שתיה של ליטר חלב שוות ערך לשתייה של כ- 1,900 ליטרים של מים זורמים. אם נמשיך להשתמש במים שלנו בדרכים בזבזניות, כמו לתמוך בתעשיית הבשר והחלב, יגמרו לנו המים. ברגע שיגמרו המאגרים, העתיד שלנו פה יהיה הרבה יותר מאתגר, אם לא בלתי אפשרי.
תעשיית הבשר מול החקלאות הצמחונית
ונמשיך בזה שתעשיית הבשר עולה לנו ב-25 מיליארד טונות של אדמה בכל שנה. מחצית מיערות הגשם במרכז ודרום אמריקה הוסבו ב- 25 שנים האחרונות למרעה. בפועל, האדמה של יערות גשם בכלל לא מתאימה למרעה וממצה את הפוטנציאל שלה בתוך כמה שנים. וככה, כל כמה שנים מחפשים אדמות חדשות. גם הן בסופו של דבר יאזלו.
מזון מן הצומח מכיל חומרים שונים שיכולים לשמש ממש כתרופות מונעות, אפילו מרפאות. למשל, פיתונוטרואנטים (phytonutrients) סוג של נוגדי חימצון שחשוב לשרירים, אנטוציאנינים (anthocyanins) סוג של צבע מאכל טבעי שקשור במניעת תהליכי הזדקנות ומגן מפני מחלות, וכמובן אנזימים שמגנים על מערכת העצבים. אלה רק חלק מהדוגמאות, אבל מה שבטוח, במזונות מהחי לא תמצאו אותם.
כצרכנים, אנחנו צריכים להתחיל לחשוב מעבר למחיר שאנחנו משלמים בקופה. אנחנו חייבים להסתכל על התמונה הגדולה. זה צו השעה. מה המקור של המזון שלנו? מה ההשלכות על הסביבה? על בעלי החיים?. אנחנו אוהבים לשאול ' מה הנזק?'. אז הנזק הוא של היקום, של בעלי החיים, של מאגרי המים המתדלדלים, של הנהרות והאגמים שמזוהמים מחומרי הדברה, ובסופו של דבר גם שלנו.
אם אנחנו לא מתחשבים בנושאים האלה, הרגלי הצריכה שלנו יובילו בסופו של דבר למצב חירום עולמי, אסון בהתהוות. אז אנחנו צריכים להתחיל לעשות בחירות חכמות לגבי תבניות הצריכה שלנו. זה המעשה המתבקש. זה אומר שאפילו לבחירות הפשוטות שנעשה, יכולה להיות השפעה חיובית עצומה על העולם בו אנו חיים.
עוצב ונבנה על ידי lizmiz
