צ'י, ג'ינג ושן – שלושת האוצרות

אנחנו במערב מבינים כשמדברים איתנו במונחים מוחשיים, שאפשר לראות ולהרגיש. אבל הרפואה הסינית המסורתית טוענת שהגוף הוא בעצם מערכת מקושרת של נתיבים אנרגטיים, שיש לה מטרה אחת. איזון והרמוניה.

אנחנו במערב מבינים כשמדברים איתנו במונחים מוחשיים, שאפשר לראות ולהרגיש. אבל הרפואה הסינית המסורתית טוענת שהגוף הוא בעצם מערכת מקושרת של נתיבים אנרגטיים, שיש לה מטרה אחת. איזון והרמוניה.

צ'י, ג'ינג ושן. ברפואה הסינית המסורתית הם נקראים שלושת האוצרות, או הדברים שלא היינו מסתדרים דקה בלעדיהם.  

צ'י (qi)
האוויר שאנחנו שואפים, המזון שאנחנו אוכלים, הכוח החיוני, האנרגיה שמניעה את הפעולות של הגוף והנפש. הצ'י זורם דרך נתיבי האנרגיה, המרידיאנים, שמתחברים לאיברים מסוימים או למערכת איברים בגוף, כשלכל איבר יש את הצ'י המיוחד שלו. לפעמים הצ'י יוצא מפוקוס, אבל זה רק בגלל שאנחנו מפריעים לו, או בגלל שגם לו נגמר לפעמים הצ'י. וכשזה קורה, התפקוד של איבר או מערכת איברים נפגע, כי הגוף לא יכול להוביל או לייצר את האנרגיה הדרושה.

צ'י קשור גם לנוזלי הגוף (jin ye). אובדן של נוזלי גוף יכול להיות תוצאה של חוסר בצ'י, וחוסר של צ'י יכול באותה מידה לגרום לאובדן לא רצוי של נוזלי גוף. נוזלי הגוף כוללים זיעה, דמעות, רוק, חומצות קיבה, לחות, זרע, חלב אם והפרשות גוף אחרות. לפי התיאוריה של הרפואה הסינית המסורתית, jin הם הנוזלים הצלולים יותר שקשורים ללחות, וה- ye הם הנוזלים הדחוסים שמזינים את האיברים הפנימיים, המוח, העצמות ועוד.

מבין כל הנוזלים, הנוזל הכי חשוב בגוף שלנו הוא הדם (xua). לדם ולצ'י יש תפקידים רבים דומים, אבל הם לא תלויים אחד בשני. לפי הפילוסופיה של הרפואה הסינית המסורתית, הדם הוא האלמנט הבסיסי ליצירת העצמות, העצבים, העור, השרירים והאיברים. הוא מזין את הגוף, נותן לחות לרקמות הגוף ומבטיח שהן לא יתייבשו. דם גם מכיל את השן (shen), הרוח החיה בנפש שלנו.

ג'ינג (jing)
המהות והתמצית שלנו. חומר שאחראי על יצרנות והתחדשות ונמצא בכליות. הסינים מאמינים שהוא מגיע משני מקורות אנרגיה. זאת שקיבלנו בתורשה מההורים שלנו, וזאת שאנחנו רוכשים במהלך החיים, בעיקר מאוויר, מים ומזון. ג'ינג מווסת את הצמיחה וההתפתחות של הגוף, וביחד עם הצ'י הוא עוזר לשמור על הגוף מגורמים חיצוניים מזיקים. בכלל, לג'ינג וצ'י יש מערכת יחסים קרובה. ברפואה הסינית המסורתית מאמינים כי שניהם יחד מייצרים את היסודות של השן.

שן (shen)
אין מילה בעברית שיכולה להתחיל להסביר את כל מה שהשן מייצגת. אנחנו יכולים לנסות לקרוא לזה רוח, נפש או נשמה, אבל הסינים מאמינים שהשן היא הפסגה של החוויה האנושית. השמחה, הכוח, החיוניות, היצירתיות והדמיון. אבל שן לא קשורה רק לביטויים מנטאליים. רואים אותה בשיער, בעמידה, בציפורניים, בתנועות ובעיקר בניצוץ בעיניים.

מבחינה קלינית, שן חשובה להבנת תהליכים נפשיים כמו דיכאון, חרדה והתמכרויות. אבל הביטוי הפרקטי שלה רחוק מלהיות קליני. לכל איבר בגוף יש את השן שלו. השן של הכבד נקרא הון (hun), השן של הכליות נקרא (zhi) והוא אחראי על כוח רצון, השן של הריאות נקרא פו (po), לשן של הטחול קוראים יי (yi) והוא אחראי על האינטלקט. ויש גם את השן של הלב שקוראים לו פשוט השן של הלב. במצב בריא ומאוזן, הם מאוחדים ויוצרים יחד את השן הגדול. אם אחד מהם נמצא במצב של חוסר או עודף, זה פוגע במערכת השן כולה.

האנרגיה של השן באה לידי ביטוי בצורות שונות. חולשה ועייפות זה סוג של חוסר הרמוניה במערכת השן. היכולת להגיב בצורה יעילה לסיטואציות שונות ומורכבות זה שן. בהירות של תהליכים מחשבתיים זה שן. פעולות יומיומיות וחיוניות פיסית זה שן. המודעות, הגמישות, הרעיונות, המחשבות, החוכמה, היצירתיות, היציבות ותעצומות נפש. הכל מתחיל ונגמר בשן.