קריאה, כתיבה ופתרון תשבצים מסייעים לשמור על בהירות המוח עד גיל מופלג ביותר – כך גילו באחרונה חוקרי המרכז האוניברסיטאי "ראשה" בשיקגו. קריאה, כתיבה ופתרון תשבצים מסייעים לשמור על בהירות המוח עד גיל מופלג ביותר – כך גילו באחרונה....
קריאה, כתיבה ופתרון תשבצים מסייעים לשמור על בהירות המוח עד גיל מופלג ביותר – כך גילו באחרונה חוקרי המרכז האוניברסיטאי "ראשה" בשיקגו.
קריאה, כתיבה ופתרון תשבצים מסייעים לשמור על בהירות המוח עד גיל מופלג ביותר – כך גילו באחרונה חוקרי המרכז האוניברסיטאי "ראשה" בשיקגו.
לדברי החוקרים, אמון המוח במשך כל שנות החיים עוזר לפתרון בעיות הזיכרון. יותר מכך, "התעמלות" המוח מהסוג הזה אף יכולה למנוע את התפתחות מחלת האלצהיימר וצורות אחרות של תשישות נפשית או מנטאלית.
כישורים מנטאליים
בניסוי שערכו החוקרים משיקגו לקחו חלק 294 בני אדם בגיל 55 ומעלה. במהלך הניסוי, שנערך במשך מספר שנים, המשתתפים עברו מדי יום מבדקים לכישורים מנטאליים שונים, אשר בדקו את הזיכרון ואת כושר התפיסה שלהם. כמו כן הם חלקו עם החוקרים את ניסיונם בקריאה ובכתיבה בשלבים השונים של החיים, החל מתקופת הילדות.
לאחר מותם של חלק מהמשתתפים, מוחם נבדק בחיפוש אחר סימני השיטיון. המדענים קבעו כי בין האנשים אשר עסקו בפעילות מנטאלית אינטנסיבית יותר החל מגיל הנעורים ועד הגיל השלישי, קצב הירידה של הפעילות החשיבתית עמד על 15 אחוזים פחות מאשר אצל אלה אשר לא אימנו את מוחם. כן קבעו החוקרים כי קריאה פעילה וכתיבה של טקסטים בגיל השלישי מאפשרים להוריד את תהליך הירידה של הכישורים המנטאליים ב-32 אחוז יותר מאשר אצל אלה שעסקו בכך פחות. כמו כן נמצא כי קריאה מועטה זירזה את הופעת השיטיון ב-48 אחוז יותר מאשר אצל המשתתפים שעסקו בפעילויות האלה בצורה ממוצעת.
מחקרים סותרים
מחקר זה סותר במידת מה מחקר קודם, שנעשה בבריטניה, לפיו אנשים חסרי השכלה גבוהה נוטים להזדקן יותר מהר. במחקר זה לקחו חלק 400 איש. החוקרים שערכו אותו סבורים כי אורח חיים בריא לא ייתכן ללא השכלה, לפיכך הדבר נוגע בסוגיית אי השיווין החברתי.
הקשר בין הבריאות למצב הכלכלי מוכר מזמן. אנשים ממשפחות עניות נוטים יותר למיני הרגלים מזיקים מבחינה רפואית, לא מקדישים תשומת לב לפעיות פיזית אקטיבית, והדבר העיקר כמובן – אין להם גישה לשירותי רפואה מתקדמים בשל מחירם הגבוה, לעומת אנשים אמידים יותר.
אך מחברי המחקר החדש, שנערך על ידי הקולג' האוניברסיטאי בלונדון, בשיתוף הקולגות מאוניברסיטת וולס בקרדיף וצוות מאוניברסיטת קליפורניה בארה"ב, מניחים כי ההכנסה והסטטוס החברתי של האדם אינם משפיעים כלל על אורך חייו. הגורם העיקר לכך מיוחס לרמת ההשכלה שלו. לדעת החוקרים, אנשים משכילים יותר מסוגלים לקבל החלטות הגיוניות ורציונאליות יותר, שוקלים לעיתים קרובות את הפרספקטיבות ארוכות הטווח שעומדות בפניהם, ומתייחסים באחריות גדולה יותר לבריאותם שלהם.
שוב, הכסף
לדברי ראש צוות בחוקרים, אנדו סטפטו, "המחקר שלנו מצביע על כך שאורך השפעת התנאים בו חיים נציגי המעמד הנמוך, מזרז את בוא ההזדקנות שלהם".
יו"ר הוועדה הבריטית למחקרים רפואיים, סטיבן הולגייט, אומר: "להשכלה שרכשתם בצעירותכם יש משמעות חשובה ביותר לרמת הבריאות שלכם". ג'רמי פירסון, מנהל הקרן הקרדיולוגית הבריטי, מסכים איתו: "המחקר החדש דורש פתרון בסוגיית אי השווין הכלכלי. זה חשוב לבריאותם. מקום מגורים או רמת ההכנסה אינם צריכים להגביר את הסיכון להופעת המחלות השונות, ולזרז את תהליך ההזדקנות".
