הגוף שלנו הוא שדה קרב. בכל רגע נתון, בכל דקה של היום, זה קורה. ולמרות שאנחנו לא תמיד מקדישים לזה תשומת לב בזמן, התוצאות של הקרב הזה די משמעותיות לבריאות ולרווחה הכללית. הגוף שלנו הוא שדה קרב. בכל רגע....
הגוף שלנו הוא שדה קרב. בכל רגע נתון, בכל דקה של היום, זה קורה. ולמרות שאנחנו לא תמיד מקדישים לזה תשומת לב בזמן, התוצאות של הקרב הזה די משמעותיות לבריאות ולרווחה הכללית.
הגוף שלנו הוא שדה קרב. בכל רגע נתון, בכל דקה של היום, זה קורה. ולמרות שאנחנו לא תמיד מקדישים לזה תשומת לב בזמן, התוצאות של הקרב הזה די משמעותיות לבריאות ולרווחה הכללית.
בפינה אחת- החברה הטובים: שרירים, נוגדי חימצון, חלבונים, וגיבורים אחרים ששומרים על הבריאות. החלק שלנו במשימה הוא להבטיח את הניצחון שלהם על כוחות הרשע: שומן רווי, חיידקים, כולסטרול ושאר החברים שלהם שלא הייתם רוצים לפגוש בסמטה חשוכה.
שריר מול שומן
שרירים ושומנים הם אויבים מושבעים. אבל שלא יהיו טעויות. אנחנו יודעים בדיוק בצד של מי אנחנו. שרירים הם המפתח לבריאות טובה: הם שורפים שומן והופכים אותו לאנרגיה, כך שכמה שיש לנו יותר שרירים בגוף, ככה אנחנו שורפים יותר קלוריות, אפילו בזמן מנוחה. רקמת שריר מעלה גם את קצב חילוף החומרים בגוף, ומקפיצה את רמות הטסטוסטרון. מסת שריר טובה מעודדת גם בריאות קרדיווסקולארית טובה יותר, פחות כאבי גב, ואפילו בריאות נפשית. אבל, בלי עזרה הם לא ישארו בסביבה לעוד הרבה זמן. כדי לעזור לשרירים לנצח את המתחרים השמנים שלהם, אנחנו צריכים להקפיד על פעילות גופנית קבועה ותזונה נכונה. גם פעילות אירובית, וגם בניית מסת שריר. התזונה צריכה להיות עשירה בפירות וירקות, לכלול יותר חלבונים מאשר פחמימות והרבה פחות אלכוהול. אחרון- חשוב לזכור: לא כל סוגי השומן בדיוק אותו דבר. חלק מהם אפילו ממש טובים לנו.
מוח מול בטן
אין דרך יפה להגיד את זה, אבל בקצב הזה, אנחנו הולכים לכיוון של אומה שסובלת מבעיות השמנה. ובתוך כל הקבוצה שסובלת מעודף משקל, יש כמובן גם גברים. זה מופשט מדי להגיד שהסיבה העיקרית למגיפה הזאת היא עצלנות או בורות. גם למוח ולמערכת היחסים שלו עם מערכת העיכול יש תפקיד חשוב. כולם יודעים כמה להתנגד לחשק למזון לא בריא מדי פעם, אבל בשביל חלק מהאנשים, רק המראה של מזון מספיק בשביל להאיר את האזור במוח שמחפש סיפוקים, ואחריו את האזור שלא יכול לדחות אותם. מחקר שנערך באוניברסיטת קולומביה (Colombia) מצא שקבוצת המשתתפים שסבלה מהשמנת יתר, הראתה תגובה משמעותית באזור קטן במוח שאחראי על דופמין (המוליך העצבי שקשור לחשקים) רק למראה של תמונות של אוכל. אז הדרך שבה המוח מגיב למראה, או ריח של אוכל יכול להפוך את ההתנגדות לכמעט בלתי אפשרית. אבל יש צעדים שיכולים לעזור להימנע מכל זה. קודם כל, תאפסו שעונים. מחקרים מראים שדחף כזה נמשך 12 שניות. בנוסף, כוס מים בדרך כלל מספיקה בשביל לשכנע את הבטן שהיא בכלל מלאה. ויותר חשוב- שינויים הכרחיים באורח החיים.
כולסטרול טוב מול כולסטרול רע
רק להזכיר את המילה כולסטרול גבוה ליד חלק מהאנשים, במיוחד כאלה עם היסטוריה משפחתית לא רצויה בעניין, גורם לחוסר נוחות. אבל זה לא מדויק שכל הכולסטרול הוא רע מטבעו. למעשה הגוף שלנו צריך כמות מסוימת כדי לתפקד בצורה תקינה. יש שני סוגים של כולסטרול: רע וטוב. וכמו רוב הדברים בחיים, הכל שאלה של איזון. כולסטרול נע לאורך הגוף ומועבר לתאים. כל שארית של כולסטרול הולכת לכבד באמצעות הכולסטרול הטוב. בכבד הוא מתפרק או נשטף החוצה מהגוף. הבעיה מתחילה כאשר יש יותר מדי כולסטרול בשביל שהכולסטרול הטוב יצליח להתמודד איתו. זה מה שמוביל להצטברות של שומן בעורקים, ומגביר את הסיכון להתפתחות מחלות קרדיווסקולאריות. תזונה עשירה בשומן רווי מעלה את הרמות של כולסטרול, ככה שאפשר למנוע את התהליך עם פחות חמאה, גבינות שמנות, נתחים שמנים של בשר ועוגות, ותזונה שכוללת יותר שומן לא רווי, כמו אגוזים, דגים, קטניות, פירות וירקות.
נוגדי חימצון מול רדיקלים חופשיים
שום דבר לא הרסני לגוף כמו המולקולות הלא יציבות שנקראות רדיקלים חופשיים, תוצר הלוואי של זיהום אוויר, קרינה, עישון ומזונות מסוימים. הם משתכנים בגוף ותוקפים בניסיון להפוך את עצמם למולקולות יציבות, ולהוביל לתגובה הכימית שנקראת התחמצנות. התחמצנות יכולה לגרום לכמה בעיות בריאותיות, כולל מחלות לב וסרטן. מצד שני, נוגדי החימצון בולמים את הרדיקלים החופשיים, שומרים על התאים ומונעים מתהליך ההתחמצנות להתרחש מלכתחילה. ככל שהתזונה עשירה יותר בנוגדי חימצון, יותר רכיבים לוחמי מחלות זורמים בזרם הדם בגוף, מה שאומר שכל ביס נחשב. דוגמאות? בטא קרוטן (אספרגוס, ברוקולי, גזר, פלפל, מנגו ותרד) ויטמין C (פירות הדר, פירות יער, קיווי ועגבניות) וויטמין E (אגוזים וגרעינים, דלעת). תפוחים, צימוקים, ענבים, דגנים מלאים, יין אדום ושוקולד מריר נחשבים למזונות עם תכולת נוגדי חימצון גבוהה.
חיידקים טובים מול חיידקים רעים
בערך 500 מינים שונים של חיידקים חיים במעיים. נשמע מפחיד, אבל בפועל רוב החיידקים האלה הם חברים שלנו, ובלעדיהם היינו צריכים לעבוד קשה מאוד כדי לשמור על הבריאות. החיידקים הטובים אחראים לפרק פחמימות כדי לייצר אנרגיה, ואפילו יותר חשוב- הם נלחמים בהתרבות של חיידקים לא טובים במעיים. לרוע המזל, האיזון העדין בין חיידקים טובים לרעים יכול להיות מופר די בקלות. סטרס, תזונה לקויה, אנטיביוטיקה וגורמים נוספים יכולים להפר את הסטאטוס קוו הזה. וזה בדיוק המקום שבו אנחנו הופכים רגישים למחלות. בגלל זה כל כך חשוב לשמור על נוכחות של חיידקים טובים במערכת העיכול. יוגורט יכול לשפר את המצב, ופרוביוטיקה מחזקת את החיידקים הטובים שכבר נוכחים במעיים. סיבים תזונתיים נחשבים לפרוביוטיקה הטובה ביותר, כך שהתזונה צריכה להיות עשירה בפירות, ירקות ודגנים מלאים.
מערכת החיסון מול חיידקים
כאשר גורמים מסוכנים בפוטנציה פולשים לגוף, התפקיד של מערכת החיסון לצאת להתקפה ולחסל את הפולשים הזרים עוד לפני שהם מצליחים לגרום נזק. עצם הנוכחות של חיידקים כאלה במערכת, מעודדת שחרור של נוגדנים, כדי להרוג או לנטרל את הסכנה. אבל, תגובת השרשרת המורכבת הזאת מתרחשת רק כאשר מערכת החיסון בריאה וחזקה מספיק, וזה במובנים רבים מתחיל מאיך אנחנו מתייחסים לגוף. תזונה לקויה, שימוש רב באנטיביוטיקה, סטרס, חוסר בשינה. כולם מחלישים את מערכת החיסון. ככה שאם אנחנו באמת רוצים להיות בריאים, זה בידיים שלנו לעשות את השינויים הנחוצים באורח החיים. יש גורמים אחרים, שיכולים לפגום במערכת החיסון ואנחנו לא יכולים לעשות הרבה לגביהם, כמו למשל מחלות כרוניות, או תהליך טבעי של הזדקנות. אבל אם אנחנו חולים יותר מדי פעמים, זה בהחלט סימן שאנחנו צריכים להתחיל לחיות קצת יותר בריא.
פחמימות מול חלבונים
שרירים נלחמים בשומן, ובשביל לעשות את זה הם צריכים חלבונים. אבל, אם אנחנו רוצים אנרגיה להפעיל את השרירים, אנחנו צריכים גם פחמימות. ולמרות המוניטין הרע שיצא להן, אין שום סיבה להעלות במשקל אם אוכלים פחמימות במידה. אז כמה צריך מכל אחד מהם כדי שהם יעבדו לטובתנו? תזונאים ממליצים שכמות החלבון תהיה באזור ה- 15% מסך כל הקלוריות. אם להיות יותר מדויקים, כל קילוגרם ממשקל הגוף צריך גרם של חלבון. בנוגע לפחמימות, קו דק מאוד עובר בין מעט מדי ליותר מדי. אכילת יתר יכולה לגרום לעלייה במשקל, לא לאכול בכלל יכול לגרום להתפתחות בעיות בריאותיות. בערך 50% מסך כל הקלוריות צריך להגיע מפחמימות, אבל כדאי שזה יהיה מהמקור הנכון. פירות, ירקות, דגנים מלאים ופחמימות כמו אורז מלא, או פסטה מחיטה מלאה. הפחמימות האלה, בגרסא המלאה שלהן, עוזרות לנו לשמור על הגרסא הלא מלאה שלנו.
