תוספי מזון שרצוי להמנע מהם

אומרים שכל המרבה הרי זה משובח. אבל זה לא תמיד נכון, בטח לא כשזה נוגע לאוכל שלנו. במקרה הזה, יותר מדויק להגיד שכל המוסיף גורע.

 

אומרים שכל המרבה הרי זה משובח. אבל זה לא תמיד נכון, בטח לא כשזה נוגע לאוכל שלנו. במקרה הזה, יותר מדויק להגיד שכל המוסיף גורע.

השביעייה הלא כל כך סודית והלא כל כך מופלאה, אבל המסוכנת.

נתרן כלורי (Sodium Chloride)

את ראש הרשימה מוביל נתרן כלורי, או בשם המוכר יותר שלו, מלח בישול. גילינו אותו לפני בערך 7,000 שנים, אבל אז השתמשנו בו יותר בגלל שהוא משמר מזון. מלח הוא מלכודת דבש. הוא טעם החיים, אבל יותר מדי ממנו ממש מסוכן לבריאות. צריכה גבוהה של מלח מובילה ללחץ דם גבוה ומסכנת את בריאות הלב וכלי הדם. ואם כבר, אז לא יותר מגרם אחד ביום.

מונוסודיום גלוטמט (Monosodium Glutamate)
מונוסודיום גלוטמט הוא חומצת אמינו שהגוף מייצר לטובת תפקודי המוח השונים. ביצור תעשייתי של מזון משתמשים בו כדי להעשיר טעם של מרקים, רטבים לסלט, צ'יפס, קפואים ואוכל של מסעדות, והוא הכי נפוץ בעולם, כי באמת אין אף אחד שעושה את העבודה יותר טוב ממנו. אבל, לפי מחקרים שנערכו על בעלי חיים, מונוסודיום גלוטמט יכול לגרום לכאבי ראש, בחילות, פגיעה בתאי עצב במוח ולהתפתחות מחלות כמו אלצהיימר, סרטן ופרקינסון. ועדיין, יש כאלה שטוענים שבינו לבין מלח, הוא עדיף.

סוכר לבן (White Sugar)

הסוכר הלבן הוא זול, זמין וטעים. אבל הוא בטח לא אוכל. יותר בכיוון של חומר כימי. הוא נמצא בכל מקום. במאפים, בדגני בוקר, בקרקרים, רטבים ומזונות מעובדים רבים אחרים. הוא לא בטוח לבריאות ואנחנו כבר לא מדברים רק על השיניים. לסוכר לבן אין שום ערך תזונתי. יותר מזה, כדי לעכל אותו הגוף צריך הרבה מאוד משאבים. אחד מהם הם ויטמינים מקבוצת B. וכשאין לו מאיפה לקחת יותר, הוא מלווה חומרים ממשאבים קיימים או מתהליכים אחרים, מה שיכול להוביל לחוסר איזון בגוף. ומחוסר איזון, הדרך למחלות כמו מחלות לב וכלי דם, השמנת יתר וסוכרת, היא קצרה. 

אספרטיים (Aspartame)

כשגילו את האספרטיים בטעות, בשנת 1966, כולנו חשבנו שהגענו לנחלה. ממתיק מלאכותי בלי קלוריות שאפשר להוסיף לקינוחים ומשקאות קלים. מה רע?. אז כבר בשנת 1991 פורסמו 167 סיבות למה לא כדאי להתעסק איתו, ביניהן סרטן ובעיות נוירולוגיות, כמו סחרחורות, הזיות וכאבי ראש. אבל עוד לפני זה, כדאי שתדעו שאספרטיים הגיש מועמדות בפנטגון כנשק למלחמה ביולוגית-כימית. ושמי שלקחו חלק בפיתוח שלו, היו אותם אלה שפיתחו את הגזים. כן, ההם מהפיתרון הסופי. חוץ מזה, החומר העיקרי שבאספרטיים (מתנול) משמש להורדת לכלוך וכתמי צבע. אותו מתנול הופך בגוף שלנו לפורמלדהיד (Formaldehyde) שחשוד כחומר מסרטן . ויותר מזה, יש אפילו כאלה שאומרים שהוא לא באמת עוזר לירידה במשקל.

אצסולפם K(Acesulfame-K)

ממתיק מלאכותי יחסית חדש בסביבה שנמצא במאפים, מסטיקים וקינוחים. הוא מתוק פי 200 מסוכר רגיל, אין לו קלוריות והוא עמיד בחום ובבישול. בגלל שהוא יחסית חדש, אין עליו הרבה מחקרים, ורובם מצומצמים, אבל, חלק מהמחקרים הראו שהחומר עלול לגרום לסרטן בחולדות ולפגיעה בבלוטת התריס. ושלא תתבלבלו. אין לו שום קשר משפחתי לוויטמין K.

שומן טראנס (Trans Fats)
שומן טראנס הוא חומצת שומן בלתי רוויה שנוצרת בתהליך ההקשיה מנוזל למוצק. במקרה הזה, לא מדובר ביד המקרה. שומן טראנס גורם למחלות לב. הוא קשור לעלייה בכולסטרול מהסוג הרע (LDL) ולירידה בכולסטרול הטוב (HDL). וכנראה שהסיבה היחידה שמשתמשים בו, היא כדי להאריך את חיי המדף של האוכל. הוא נמצא בעיקר בבצקים, ובאוכל של מסעדות, במיוחד מהסוג המהיר.

צבעי מאכל (Blue 1, 2; Red 3; Green 3; Yellow 6)
צבעי מאכל נועדו להפוך את האוכל שלנו לשמח ואטרקטיבי יותר, אבל לפעמים הם רק מכסים על העובדה שהוא יושב לא מעט זמן על המדף. רוב צבעי המאכל (כתום, צהוב, כחול, אדום וסגול) שייכים לקבוצה שנקראת 'צבע זפת פחם'. כן, הם עשויים מנפט ומהשאריות שלהם מזפתים גגות וכבישים. לכן, זה לא מאוד מפתיע לגלות שחמשת צבעי המאכל האלה, שעדיין נמצאים בשימוש, נמצאו קשורים לסרטן במחקרים שנערכו על בעלי חיים. את כחול 1 ו-2 אפשר למצוא במשקאות, ממתקים, מאפים ומזון לבעלי חיים. באדום 3 משתמשים כדי להעשיר את הצבע של דובדבנים, ממתקים ומאפים והוא קשור לגידולים בבלוטת התריס בחולדות. ירוק 3, שמוסיפים לממתקים ומשקאות, נמצא קשור להתפתחות סרטן שלפוחית השתן. צהוב 6, שמשתמשים בו במשקאות קלים, נקניקיות, מאפים וממתקים, קושר לגידולים בבלוטת יותרת הכליה והכליות. חבל שאוכלוסיית היעד העיקרית של צבעי המאכל, היא גם האוכלוסייה הרגישה ביותר. ילדים.

אז נכון, מחקרים על בני אדם עדיין לא נערכו. לפחות לא בצורה רשמית. כי בעצם, אפשר להגיד שהם נערכים על בסיס יומיומי..לא?

 

לשאלות ולמידע נוסף בקרו אותנו בפורום תזונה