יש לנו לפחות שלוש הזדמנויות כל יום להפחית בצורה משמעותית את הכולסטרול, את לחץ הדם ואת הסיכון הכללי למחלות לב. וכל מה שאנחנו צריכים בשביל זה, הם סכין ומזלג. יש לנו לפחות שלוש הזדמנויות כל יום להפחית בצורה משמעותית....
יש לנו לפחות שלוש הזדמנויות כל יום להפחית בצורה משמעותית את הכולסטרול, את לחץ הדם ואת הסיכון הכללי למחלות לב. וכל מה שאנחנו צריכים בשביל זה, הם סכין ומזלג.
יש לנו לפחות שלוש הזדמנויות כל יום להפחית בצורה משמעותית את הכולסטרול, את לחץ הדם ואת הסיכון הכללי למחלות לב. וכל מה שאנחנו צריכים בשביל זה, הם סכין ומזלג.
פעם חשבנו שאם נוציא מהתזונה שומן רווי, אנחנו עושים כל מה שאפשר. אבל היום אנחנו יודעים שאם זה כל מה שאנחנו עושים, אנחנו מחמיצים הזדמנות נוספת לשמור על הלב, כי גם את גורמי הסיכון הנוספים, אפשר למתן בעזרת תזונה.
סלק
בשלוש מילים – בית חרושת לאשלגן. כוס סלק מבושל מכילה בערך 1,000 מיליגרם אשלגן. לפי מחקרים, זה רבע מהכמות שאנחנו צריכים ביום בשביל לשמר על לחץ דם תקין. אם אין לנו מספיק אשלגן, רמות הסידן בגוף יעלו, מה שיגרום להצטברות נוזלים בתאים, ובסופו של דבר לעלייה בלחץ הדם. אשלגן נמצא גם בירקות אחרים, פירות, קיטניות ויוגורט.
עשבי תיבול טריים
את המלח כדאי להחליף בעשבי תיבול טריים, שעשירים יותר בטעם מהמיובשים. הם נחשים לתחליף הבריא למלח, עם כמעט 2,400 מיליגרם נתרן לכפית, הרבה יותר ממה שצריך ליום שלם אם רוצים לשלוט על לחץ הדם. כבונוס, עשבי תיבול עשירים גם בנוגדי חימצון שמגנים על התאים מכל סוג שהוא של נזק שיכול להוביל למחלות לב.
יוגורט דל שומן או ללא שומן
יוגורט מכיל 50% יותר סידן ואשלגן מאשר חלב דל שומן. לפי מחקרים, אנשים שאכלו מספיק משני המינרלים האלה, ובמקביל שמרו על צריכת נתרן נמוכה, הצליחו להוריד גם את לחץ הדם הסיסטולי וגם את לחץ הדם הדיאסטולי. הירידה היתה משמעותית יותר אצל אנשים שסובלים מיתר לחץ דם, אבל יוגורט מצליח להפחית לחץ דם גם אצל אנשים עם רמות לחץ דם רגילות. וגם זה חשוב, בגלל שכמה שקרובים יותר ללחץ הדם הרצוי (120/80), ככה הלב במצב יותר טוב. אם אתם לא מעריצים גדולים של יוגורט, נסו חלב דל שומן או חלב ללא שומן במקום.
שום
הפקעת הקטנה הזאת מצליחה גם להפחית כולסטרול וגם למנוע מהכולסטרול הרע להיערם בדפנות העורקים. נכון שההשפעה יחסית מתונה וצריך לפחות כמה שיניים ביום בשביל לעשות את העבודה, לכן כדאי להשתמש בשום כמה שאפשר. הוא הולך עם הכל.
שמן זית
שמן זית עשיר בחומצות שומן בלתי רוויות, שיכולות להפחית את הכולסטרול הרע. למעשה, כל ירידה של 1% בצריכה של שומן רווי, יכולה באופן תיאורטי להוריד את הכולסטרול הרע ב- 2%. אבל צריך לבדוק במה מחליפים את השומן הרווי. פחמימות או מתוקים למשל זה לא רעיון טוב. אסטרטגיה כזאת אולי יכולה להפחית את הכולסטרול הרע, אבל היא גם גורמת לרמות הכולסטרול הטוב לרדת, שגם זה לא במיוחד טוב ללב. התחליפים המומלצים הם שמן זית, אבוקדו ואגוזים.
שקדים
במחקר שנערך באוניברסיטת טורונטו (Toronto) המשתתפים אכלו 20 גרם שקדים ביום והצליחו להפחית את רמות הכולסטרול הרע ב- 13%-20%, כמות שלא היתה מביישת חלק מהתרופות הטובות ביותר. האגוזים בכלל נחשבים לטובים ומזינים, אבל שקדים בריאים במיוחד לב כי הם מכילים ויטמין E, נוגד החימצון שמגן על התאים מפני כל סוג של נזק שיכול להתפתח לטרשת העורקים. חוץ מזה, הם גם מקור טוב לסידן.
שעורה
מחקר שנערך בבית הספר לרפואה באוניברסיטת קרייטון (Creighton), מצא שכשזה מגיע לשמירה על רמות סוכר בדם, שעורה הרבה יותר טובה מאשר שיבולת שועל. הסיבה היא כנראה הסיבים המסיסים שנקראים בטא גלוקן (Beta-Glucan), ששעורה עשירה בהם. סוג סיבים כאלה מתעכל בצורה ממש איטית בגוף, מה שעוזר להפחית את רמות הכולסטרול.
גזר
כל הירקות דלים בקלוריות אבל גזר הוא מציאה אמיתית. מחקר שנערך באוניברסיטת הארוורד (Harvard) מצא שנשים שאכלו חצי כוס גזר טרי ביום, הפחיתו את הסיכון לסוכרת ב- 27%. החוקרים לא ממש בטוחים למה זה קורה, אבל הם חושדים שזה בזכות הרמות הגבוהות של נוגדי החימצון שהגזר מכיל. כדי להגביר את הספיגה בגוף של נוגדי חימצון מגזר (או מכל ירק צבעוני אחר), כדאי להוסיף להם קצת שמן זית.
