לפי החוכמה המסורתית, התמודדות עם מחלה היא לא אקט קצר של מלחמה. הגוף שלנו יכול להילחם בפולשים זרים רק אם אנחנו מחמשים אותו כמו שצריך. ואז, במקרה הצורך, הוא יכול לשלוח צבא של נוגדנים כדי להגן על הטריטוריה שלו. אם....
לפי החוכמה המסורתית, התמודדות עם מחלה היא לא אקט קצר של מלחמה. הגוף שלנו יכול להילחם בפולשים זרים רק אם אנחנו מחמשים אותו כמו שצריך. ואז, במקרה הצורך, הוא יכול לשלוח צבא של נוגדנים כדי להגן על הטריטוריה שלו. אם החבר'ה הטובים מנצחים, אנחנו בריאים. אם הרעים מנצחים, אנחנו חולים.
לפי החוכמה המסורתית, התמודדות עם מחלה היא לא אקט קצר של מלחמה. הגוף שלנו יכול להילחם בפולשים זרים רק אם אנחנו מחמשים אותו כמו שצריך. ואז, במקרה הצורך, הוא יכול לשלוח צבא של נוגדנים כדי להגן על הטריטוריה שלו. אם החבר'ה הטובים מנצחים, אנחנו בריאים. אם הרעים מנצחים, אנחנו חולים.
לחמש את הגוף באמצעות בחירות אורח חיים נכונות ובריאות הוא רעיון שהרפואה הסינית הבינה כבר מזמן. החשיבה החדשה על בריאות (שהיא במקרה גם הישנה ביותר) מתחילה עכשיו להבין שלא חייבים להרוג את הרע. אפשר פשוט להזין את הטוב.
ביולוגיה של החלמה
תהליך ההחלמה הוא תהליך מורכב. קחו לדוגמא חתך קטן באצבע. ברגע שאנחנו נחתכים, מספר מערכות נכנסות לפעולה: מערכת קרישת הדם מתחילה באופן מיידי לייצר פיברין (fibrin), חלבון שמסייע לעצור את הדימום. המערכת הקרדיווסקולארית מתחילה לשלוח תאי דם לבנים כדי שלא יתפתח באזור זיהום, תאים מיוחדים שנקראים פיברובלסטים (fibroblasts) מזרימים קולגן כדי לתמוך בתיקון הרקמות, ומערכת העצבים מורידה הילוך בתפקודים רגילים (כמו עיכול) כדי לפנות כמה שיותר משאבים לפתור את המשבר. לא רק שהתהליך הזה מתרחש כל הזמן. הוא גם קורה בכל הגוף. זאת בדיוק הסיבה שאנחנו יכולים לעזור לו.
קשר גוף נפש
בעבר, הרפואה המערבית האמינה שהכוח שיש למחשבה על הגוף הוא רעיון קצת מופרך. אבל הקשר בין גוף-נפש מקבל יותר ויותר תשומת לב בעשורים האחרונים, בעיקר בזכות מחקרים וטכנולוגיות חדשות כמו MRI.
מחקרים מראים שחומרים שמשוחררים מהמוח במהלך מצבי רוח שונים, משפיעים על מנגנוני ההחלמה והתיקון של הגוף. למשל, רגשות שלילים (כמו חרדה, פחד, בדידות) מעודדים שחרור של הורמונים כמו קורטיזול ואפניפרין שמחלישים את מערכת החיסון, בעוד שרגשות חיוביים (כמו אושר ושלווה) משפרים את היכולת של הגוף להחלים באמצעות שחרור מוליכים עצביים (כמו דופמין ואוקסיטוצין) שקשורים בהרגשה טובה.
לדוגמא, במחקר באוניברסיטת פיטסבורג (Pittsburgh) השתתפו 334 מתנדבים שהודבקו בווירוס של התקררות. מתוכם, המשתתפים שדיווחו על רגשות חיובים הצליחו להתגבר על ההתקררות (כולל כל הסימפטומים), בעוד שאצל המשתתפים שדיווחו על תחושות שליליות ראו רמות גבוהות של קורטיזול ומערכת חיסון חלשה.
ליהנות
אומנות, מוסיקה, גינון. אלה לא רק תחביבים, אלא חלק מתוכנית בריאות שלמה. דווקא ההנאות הקטנות של החיים מובילות להלך רוח בריא, ואם אנחנו לא משתמשים בהן אנחנו בעצם מתפשרים על היכולת של הגוף להחלים ולהתאושש. כל דבר שיכול להפחית את תגובת הסטרס, ישתלם בסופו של דבר בחזית הבריאות. לפי מחקר שנערך בשנת 2010 בבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת קולומביה (Columbia)בטווח הארוך, רמות גבוהות של סטרס כרוני עשויות להביא לשינוי בגנטיקה שלנו, להשפיע על מערכת החיסון למשך שנים, ולגרום בעקיפין להתפתחות מחלות כרוניות כמו סוכרת ומחלות לב.
לאכול נכון
תזונה נכונה יכולה לעזור ליצור סביבה פנימית בריאה בגוף. הרעיון הוא להזין את הגוף בחומרים שמגבירים את תפקוד מערכת החיסון, ומפחיתים תהליכים כרוניים שמובילים להתפתחות מחלות. במקרה של ירקות ופירות אין הפתעה גדולה. פירות וירקות מספקים לגוף את כל הוויטמינים, המינרלים ונוגדי החימצון שהוא צריך. חלבונים מספקים לנו חומצות אמינו, וביחד עם ברזל, אבץ, וויטמין B6 ו- B12 מערכת החיסון שלנו אמורה להיות פחות או יותר מסודרת.
לזוז
כשזה מגיע לפעילות גופנית, כמעט כל מה שנגיד על היתרונות שלה לא יהיה מספיק: פעילות גופנית קבועה מעודדת חילוף חומרים תקין, היא מחזקת את שריר הלב, מזרימה לתאים חומרים מזינים (כמו למשל חמצן). כולם קשורים למערכת החיסון וקריטיים לתפקוד שלה. מבחינת הרפואה הסינית, לפעילות גופנית יש יתרון משמעותי נוסף. לפי הרפואה הסינית, פעילות גופנית עוזרת להניע את הצ'י (האנרגיה), מה שבתגובה משפר את היכולת של הגוף לא לחלות מלכתחילה, או להילחם במחלות כמו נמר כשצריך.
לישון
תפקוד מערכת החיסון קשור בקשר הדוק לכמות ואיכות השינה. כמה שלא נשמור על תזונה נכונה ונקפיד על פעילות גופנית, זה כמעט לא שווה בלי שינה. רוב מהמנגנונים המשקמים של הגוף, כמו תיקון רקמות, התפתחות שרירים ופירוק של חלבונים, מתרחשים באופן בלעדי בזמן השינה. מחקרים קושרים בין חוסר בשינה ליכולת חיסונית נמוכה וסיכון גבוהה יותר להתפתחות תהליכים דלקתיים, מחלות לב ושבץ.
לעשות אהבה
לא רק שקיום יחסי מין זה רעיון טוב באופן כללי, סקס גם מציף את הגוף בהורמונים שמעודדים הרגשה טובה, ולפי מחקר שנערך באוניברסיטת פנסילבניה (Pennsylvania), גם בנוגדנים (מסוג IgA) שמחזקים את מערכת החיסון ושומרים עליה מפני התקררות וזיהומים אחרים. המינון? מתוך 111 המשתתפים בניסוי, הרמות הגבוהות ביותר של נוגדנים היו אצל המשתתפים שדיווחו על קיום יחסי מין פעמיים בשבוע. וזה בהשוואה למשתתפים שנמנעו לחלוטין, קיימו יחסי מין פחות מפעם בשבוע, או בילו בין הסדינים למעלה משלוש פעמים.
