חמש עובדות מפתיעות על מח האדם

המוח שלנו משתמש ב 12 וואט, בערך אותה כמות אנרגיה שיש בשתי בננות גדולות וקצת פחות מכמות האנרגיה שצורכת הנורה במקרר. זה לא נשמע הרבה, אבל האמת שהמוח שלנו הוא די חזיר של אנרגיה. הוא שוקל רק 3% ממשקל הגוף הכולל, אבל צורך 17% מסך האנרגיה. וגם אצלו, שום דבר לא קורה בלי סיבה.

המוח שלנו משתמש ב 12 וואט, בערך אותה כמות אנרגיה שיש בשתי בננות גדולות וקצת פחות מכמות האנרגיה שצורכת הנורה במקרר. זה לא נשמע הרבה, אבל האמת שהמוח שלנו הוא די חזיר של אנרגיה. הוא שוקל רק 3% ממשקל הגוף הכולל, אבל צורך 17% מסך האנרגיה. וגם אצלו, שום דבר לא קורה בלי סיבה.

שיר תקוע

לכל אחד זה קרה לפחות פעם אחת, ובדרך כלל גם ברגע הכי לא נכון (מבחן פסיכומטרי?). אבל לעובדה שנתקעים לנו שירים או חלקים מהם בראש, יש תפקיד מיוחד ושימושי בזיכרון. אנחנו הרי כל הזמן צריכים לזכור רצפים של דברים. מרצף התנועות שדרוש כדי לחתום את השם שלנו, או לעשות קפה בבוקר, ועד רצף המחלפים בדרך הביתה. למעשה, היכולת לזכור את הרצפים האלה הופכת את כל האספקטים של היומיום אפשריים. בשעת הצורך, אפשר לשבור את הרצף עם רצף אחר, או שיר אחר במקרה של שירים. רק בואו נקווה שהשיר השני יהיה פחות מעצבן.

התעטשויות

הרבה אנשים מתעטשים כשהם מביטים על אור בהיר, והרבה פעמים כשנתקע לנו אומרים להסתכל על האור. אז למה לנו רפלקס כזה ואיך בדיוק הוא עובד? מרכז העיטוש (יש דבר כזה) ממוקם בגזע המוח, באזור שנקרא מדולה. התפקיד הבסיסי של עיטוש הוא די ברור, הוא פולט החוצה חומר או חפץ זר שמגרה את מעברי האוויר. המידע על הגירוי מגיע למוח מהאף דרך לא מעט עצבים, שאחראים להעביר המון אותות מהפנים לגזע המוח. אור בהיר הוא אחד מהם, אבל בהחלט לא היחיד. גם אורגזמה יכולה לגרות עיטוש, אבל רק אצל גברים.

דגדוגים

כשאנחנו מדגדגים את עצמנו זה לא מרגיש כמו שאחרים עושים את זה. בצורה דומה, אנחנו לא מודעים למגע של הגרב בכף הרגל למשל, אבל אנחנו מיד מבחינים בטפיחה על השכם. חשבתם פעם למה זה קורה? כי כדי לשמור עלינו, המוח שומר את החושים שלנו ממוקדים במה שקורה בעולם החיצוני. וכדי להשלים את המטרה הזאת, חלק מהאזורים במוח מייצרים אות שמבחין בין המגע שלנו למגע אחר. המועמד הטוב ביותר שיש לחוקרים ושאחראי לתגובה הזאת הוא כנראה הצרבלום, או המוח הקטן. הוא קצת יותר קטן מאגרוף, שוקל בערך 113 גרם ונמצא במיקום אידיאלי כדי להבחין בין תחושה צפויה או לא צפויה. אם התחזית של המוח הקטן מתאימה למידע התחושתי, אז הוא מתעלם מהתחושה כי כנראה שהיא לא חשובה. אם המציאות לא מתאימה לתחזית, זה סימן בשבילו לשים יותר לב.

פיהוקים

מי שניסה ללמד כיתה מלאה בסטודנטים בטח מכיר את התופעה. כולנו חושבים שפיהוק קשור לשעמום או עייפות, אבל למעשה התפקיד שלו הוא להעיר אתנו. תחשבו על פיהוק כעל הניסיון של הגוף להגיע לערנות מלאה בסיטואציות שמחייבות את זה. יותר מזה, כולם עושים את זה. כלבים, קופים ואפילו עוברים בגיל 12 שבועות. פיהוק מרחיב את הגרון ואת מערות האף ומאפשר לכמות גדולה יותר של אוויר וחמצן להגיע לריאות ולהפוך אותנו ליותר ערניים. למה הם מדבקים? זו כבר שאלה אחרת.

הזיות

ומעניין לעניין באותו עניין. חוסר של חמצן במוח קשור לתופעות מאוד מוזרות, כמו ראייה ושמיעה של גופים זרים ותחושה גדולה של פחד. זה בדרך כלל קורה רק בגבהים של למעלה מ- 2,400 מטר וקוראים לזה מחלת גבהים. תראו מה קרה למשה בהר סיני (הסנה הבוער), או לנביא מוחמד בהר הירה (קיבל את הקוראן ממלאך). כנראה שחוסר בחמצן משפיע על אזור במוח שקשור לתהליכי עיבוד פנים ולחוויות רגשיות. גם מטפסי הרים מקצועיים מדווחים על תחושות דומות, קבוצה שבדרך כלל לא נחשבת ליותר מדי מיסטית.