ספירת קלוריות – עשה ואל תעשה

לא תמיד ספרנו קלוריות. הרעיון הזה נהיה פופולארי רק בראשית המאה ה- 20, כאשר חוקר בשם ווילבור אטווטר (Wilbur Atwater) גילה שאם מכניסים מזון לקלורימטר (Bomb Calorimeter) ושורפים אותו, אפשר לקבוע כמה אנרגיה יש במזון. בזמנו זה היה משונה, אבל זה תפס. ומאז, אנשים, מצוידים בעשרות ספרי דיאטה, התחילו לספור.

 

לא תמיד ספרנו קלוריות. הרעיון הזה נהיה פופולארי רק בראשית המאה ה- 20, כאשר חוקר בשם ווילבור אטווטר (Wilbur Atwater) גילה שאם מכניסים מזון לקלורימטר (Bomb Calorimeter) ושורפים אותו, אפשר לקבוע כמה אנרגיה יש במזון. בזמנו זה היה משונה, אבל זה תפס. ומאז, אנשים, מצוידים בעשרות ספרי דיאטה, התחילו לספור.

אבל לספור קלוריות זה עסק די מסובך ולפי מה שאומרים, לא בטוח שמשתלם

הספירה לאחור

אנחנו בקושי זוכרים איך זה להיות בלי. בינינו, לספור קלוריות זה גם הרבה יותר קל מאשר להבין את ההשפעה המורכבת שיש לתזונה על הגוף. נוח לנו עם הנוסחא המתמטית שאומרת שמה נכנס חייב לצאת, וברוב הזמן נוח לנו עם התוצאה הסופית שאנחנו רואים על המשקל שלנו. אז אף אחד לא חולק על זה שהנוסחא הזאת היא נכונה. אבל כנראה שלספור קלוריות בצורה מדויקת זה קצת יותר קשה אם אנחנו לא נמצאים בתנאי מעבדה.

יותר מזה, קלוריות נחשבות, אבל הן ממש לא כל הסיפור. קלוריה היא קלוריה, אבל לא כל הקלוריות נולדו שוות. פחמימות וחלבונים שווים 4 קלוריות לגרם, שומן מכיל 9 קלוריות לגרם, ואלכוהול נמצא במקום טוב באמצע עם 7 קלוריות לגרם.

קלוריות נחשבות בעיקר אם אנחנו רוצים להפחית במשקל, אבל יש אלף ואחת סיבות טובות לבסס את צריכת המזון על קריטריונים אחרים. לדוגמא, מזון שמכיל סיבים תזונתיים, כמו פירות וירקות, יכול לתרום לתחושת שובע ממושכת, מה שיכול למנוע מאיתנו לצרוך עודף קלוריות במטרה להרגיש שבעים.

גם הורמונים הם חלק מהתהליך הזה. התפקיד של חלק מההורמונים הוא לאחסן שומן, השאר אחראים לשחרר סוכר. וגם זה משפיע על רמות שונות של ירידה במשקל, כמעט בלי קשר לכמה קלוריות אנחנו אוכלים.

בפועל, לספור קלוריות בצורה מדויקת זו משימה לא פשוטה. למעשה, הרוב עובד לרעתנו במלחמה שלנו להישאר רזים ובריאים. והמחקרים מראים שאנחנו נוטים לפספס בגדול. מחקר אחד שפורסם בכתב העת Annals of Internal Medicine, מצא שכל האנשים, לא משנה באיזה גודל או צורה, הצליחו לדייק יותר בהערכת הקלוריות של ארוחה קטנה מאשר של ארוחה גדולה. ואם יוצאים מנקודת הנחה שאנשים בעלי עודף משקל, אוכלים ארוחות גדולות יותר, שכוללות מנות גדולות, זה מסביר כמה דברים.

אפילו למומחים לדבר אין פטור. במחקר אחר, הראו לתזונאים חמש ארוחות שונות שמוגשות במסעדות. תוצאות המחקר הראו שההערכה הקלורית שלהם היתה לא מדויקת בצורה מעוררת רחמים. אז מה עושים במקום לספור?

פשוט לאכול פחות

זה נשמע בסיסי, אבל לפעמים אנחנו שוכחים שמנות גדולות מכילות יותר קלוריות. וכשזה מגיע לגודל המנה, אפשר לשכוח מפירמידת המזון ומעוד כל מיני החלטות בריאות שאימצנו. לפי מחקר שנערך לאחרונה באוניברסיטת אילינוי (Illinois), רובנו אוכלים את הכמות שאנחנו רגילים אליה. הבעיה היא שלפי מה שמגישים במסעדות, הכמות שאנחנו רגילים אליה היא די גדולה. אותו מחקר מצא שכאשר החוקרים הגישו למשתתפים מנות גדולות, הם אכלו 45% יותר ממה שהם אוכלים בדרך כלל.

חומרי בעירה

חלק מהמזונות צורכים יותר אנרגיה בתהליך העיכול וחילוף החומרים. זה לא קסם, קוראים לזה אפקט תרמי של מזון. למשל, פרוסת לחם מחיטה מלאה בהשוואה לפרוסת לחם מקמח מעובד. שתיהן כוללות 4 קלוריות לגרם. אבל הלחם המעובד מתעכל בצורה קלה, בעוד שללחם מחיטה מלאה קצת יותר קשה, והוא משתמש בחלק מהארבע קלוריות האלה בתהליך העיכול. זה עובד אותו דבר גם עם מזונות שעשירים בסיבים תזונתיים או חלבונים. לא מדובר על הבדל משמעותי. אפשר לשרוף עם זה 12, גג 15 קלוריות נוספות, שזה שווה ערך לארבע דקות הליכה. אבל, מזונות מהסוג הזה הם גם בדרך כלל בריאים יותר, ולבחור מזון בריא זה בטח עדיף על להתחיל לספור קלוריות.

הסוג הנכון

מתוקים, קינוחים, משקאות קלים, אלכוהול. לפי מחקר שנערך באוניברסיטת קליפורניה (California), כמעט אף אחד מאיתנו לא יוצא צדיק. ובואו לא נשכח את החטיפים המלוחים, שלפי אותו מחקר שווים לנו בערך חמישה אחוזים נוספים של קלוריות מיותרות. ושוב, אם המטרה שלנו היא להוריד במשקל, דין קלוריה כדין קלוריה. אבל אם זה עניין של בריאות, עדיף לא לפוצץ את תקציב הקלוריות שלנו על מזונות שאין להם ערך תזונתי.