עובדות חדשות על מקדם הגנה מהשמש

חוץ מלהישאר בבית כל הקיץ, מקדם הגנה היא הדרך הטובה ביותר שאנחנו מכירים כדי להתגונן מפני קרני השמש המזיקות.

חוץ מלהישאר בבית כל הקיץ, מקדם הגנה היא הדרך הטובה ביותר שאנחנו מכירים כדי להתגונן מפני קרני השמש המזיקות.

אבל בדיוק כחשבנו שאנחנו יודעים כל מה שיש לדעת על מקדמי הגנה, מחקרים מראים כי מתוך עשרות מקדמי הגנה, רק אחוז מצומצם עושה את העבודה במונחים של מניעת סרטן ושמירה על העור מתהליכי הזדקנות, ככה שלבחור מקדם הגנה היא לא משימה פשוטה בכלל.

הסכנה מתחילה מבפנים
כדי לצמצם את ההשפעה המזיקה של השמש שמעודדת תהליכי הזדקנות ועלולה לגרום להתפתחות סרטן, מוסיפים למקדמי הגנה סוג של ויטמין A. מה יש לא לאהוב בוויטמין A? הרבה. מחקרים מראים שרטינל פלמיטט (Retinyl Palmitate), נגזרת של ויטמין A שנמצאת לפחות ב-40% ממקדמי ההגנה, עלולה להאיץ את ההתפתחות של סרטן העור. זה לא הרכיב עצמו שבעייתי, כמו שזה השילוב בין קרם שנמצא על העור בתוספת עם החום של השמש. מחקרי מעבדה על בעלי חיים מראים כי דרושות רק 9 דקות יומיות של חשיפה לשמש, במשך שנה, כדי לפתח גידולים חשודים. נכון שקיימים מקדמי הגנה רבים שלא מכילים רטינל פלמיטט, ונכון שהקהילה הרפואית לא ממש מצליחה להגיע להסכמה האם לוויטמין A יש אותה השפעה גם על בני אדם, אבל יש לא מעט אנשים שאומרים שאם יש ספק לגבי בטיחות של מוצר, כדאי להישאר על הצד הבטוח ולהימנע ממנו. ויטמין A הוא לא הרכיב היחיד השנוי במחלוקת. שני רכיבים נוספים, אוקטינוקסט (Octinoxate) ואוקסיבנזון (Oxybenzone) קשורים להתפתחות דרמטיטיס על גבי העור והפרעות הורמונאליות.

איכות סביבה
לפי מחקר שפורסם בכתב העת Environmental Health Perspective, משהו כמו 20,000 טון של מקדמי הגנה נשטפים מדי שנה לתוך מי הים (משחיינים, גולשים, צוללנים) ובסופו של דבר משפיעים על החיים הימיים. מי שנפגעות במיוחד הן שוניות האלמוגים. מחקרים מראים כי מקדמי הגנה שמכילים פרבן (Parabens), אוקסיבנזון (Oxybenzone), אוקטינוקסט (Octinoxate), או נגזרות של קמפור (Camphor) יכולים לחסל את אוכלוסיית האלמוגים הקשים, דבר שישפיע בצורה שלילית על המגוון הביולוגי. אנחנו יודעים שעם חום יולי-אוגוסט בחוץ, המגוון הביולוגי היא בעיית הסביבה האחרונה שמעניינת אתכם, אבל בכל זאת, אם אתם מתכננים לשחות, לצלול, או לגלוש, לבחור מקדם הגנה שלא מכיל רכיבים הרסניים לסביבה.

לא חוסם
מספר הקסם שמופיע על הבקבוק מתייחס רק ליכולת של מקדם ההגנה לחסום את קרני ה-UVB, ולא קרני ה- UVA, אלה שעושות את הבעיות הגדולות ויכולות לגרום להתפתחות קמטים וסרטן העור (למרות שחשיפה אינטנסיבית לשני סוגי הקרניים יכולה להוביל להתפתחות סרטן העור). יש גורמים שעובדים על פיתוח מקדמי הגנה אחרים, או דרכים להציג בצורה ברורה יותר לציבור את מידת היעילות של מקדם ההגנה. בינתיים, תציצו על התווית של מקדם ההגנה שלכם. חוסמי ה-UVA המוכרים ביותר הם אבץ אוקסיד (Zinc oxide) וטיטניום דיאוקסיד (Titanium Dioxide). שני רכיבים נוספים הם אבובנזון (Avobenzone) שנחשב לאחד מהיעילים ביותר, ואקמסול (Ecamsule) שנחשב אפילו יעיל ממנו (פי 4). בכל מקרה, ההגיון אומר שמקדם הגנה מספר 30 יעיל פי 2 ממקדם הגנה במספר 15. הייתם רוצים. ההבדל בין מקדמי ההגנה הוא באחוזים בודדים. מקדם הגנה במספר 15 נחשב לחוסם כ- 93% מקרני השמש, מקדם הגנה במספר 30 חוסם כ-97%, מקדם הגנה במספר 100 נחשב לחוסם כ- 98% מקני השמש. ככה שהמספר פחות חשוב ויותר חשוב להקפיד להימרח, כל 90 דקות. ולא, ויטמין D זה לא תירוץ.

תזונה ותרופות
גורמים נוספים עשויים להשפיע על מידת היעילות של מקדם ההגנה. למשל תרופות ותזונה. תרופות משתנות, משככות כאבים, חלק מנוגדות הדיכאון וסוגים נוספים של תרופות הופכים את העור לרגיש יותר ומגבירים את הסיכון לפגיעה כתוצאה מחשיפה לשמש, אפילו אם משתמשים במקדם הגנה, מה שאומר שצריכים עודף זהירות כאשר קונים ומשתמשים במקדם הגנה.

סוגים מסוימים של ירקות לעומת זאת, יכולים לעשות בדיוק את ההיפך. חוץ מהעובדה שהם ממש בריאים, הנה סיבה טובה נוספת לאכול פירות וירקות עשירים בליקופן (אבטיח, גויאבה, עגבניות). מחקר שפורסם בכתב העת British Journal of Dermatology הראה כי נוגד החימצון ליקופן פועל כמו מקדם הגנה מבפנים. במהלך המחקר, משתתפים אשר התזונה שלהן כללה 16 מ"ג של ליקופן בכל יום (בערך שתי כוסות של אבטיח חתוך), במשך 12 שבועות, הראו מדדים שהעידו על ירידה בהשפעה המזיקה של קרני UVA וקרני UVB, למשל נזקים שנגרמו ברמת התא. עגבניות הן המקור העשיר ביותר לליקופן. במיוחד כאש הן מבושלות. זה לא אומר שאפשר לוותר על מקדם הגנה. ליקופן יכול רק לחזק את ההגנה, אבל לעולם לא להחליף אותה.