תרפיה באומנות – בלי מילים…

מילים אומרות הכל, אבל בעצם הן לא אומרות כלום. מי שבילה על ספת הפסיכולוג בטח יודע. אפשר לדבר על הדברים שעות, לטחון אותם עד דק, ולא להגיע לשום מקום. וזה לא אומר שטיפול פסיכולוגי אינו טוב. הרבה פעמים אנחנו בעצמנו לא מודעים לדברים, או מודעים אבל פשוט לא יכולים להגיד אותם בקול רם. תרפיה באומנות מאפשרת לכל אותם דברים שלא מדברים עליהם, לצאת החוצה..

מילים אומרות הכל, אבל בעצם הן לא אומרות כלום. מי שבילה על ספת הפסיכולוג בטח יודע. אפשר לדבר על הדברים שעות, לטחון אותם עד דק, ולא להגיע לשום מקום. וזה לא אומר שטיפול פסיכולוגי אינו טוב. הרבה פעמים אנחנו בעצמנו לא מודעים לדברים, או מודעים אבל פשוט לא יכולים להגיד אותם בקול רם. תרפיה באומנות מאפשרת לכל אותם דברים שלא מדברים עליהם, לצאת החוצה..

מוסיקה

תרפיה במוסיקה עובדת בדומה לטיפול פסיכותרפי, רק שהכלי הטיפולי הוא מוסיקה ולא דיבור. המוסיקה היא הבסיס לתקשורת בין המטפל והמטופל בתוך המסגרת של היחסים הטיפוליים. כדי להשתתף בסוג כזה של טיפול, לא צריך ידע במוסיקה. לא לקרוא תווים, לא לנגן. למרות שמטופלים בעלי הכשרה מוסיקלית יכולים להשתמש בטיפול להעצמה. התרפיה במוסיקה מכילה אינסוף אפשרויות. היא יכולה להתבצע בפגישות פרטניות או בקבוצה, בכלי נגינה שונים, דרך אלתורים או יצירות שעובדים עליהן, ובכל סגנון מוסיקלי שהוא. דרך הטיפול, המטופל לומד לחקור את האפשרויות של כלי הנגינה, של הקול שלו, של יכולת ההבעה שלו ולומד לפתח מודעות עצמית.

תנועה

הטיפול בתנועה מבוסס על הרעיון שהצורה בה אנחנו מחזיקים את הגוף, משקפת פחות או יותר את מה שאנחנו מחזיקים מעצמנו. שימוש בתנועות מחול עוזר למטופל להביע את הרגשות שלו בצורה אישית וספונטאנית, ולא דרך מילים. המטפל צופה, לומד להכיר, להרגיש, להבין את רפרטואר התנועות של המטופל, ואת ההתפתחות שלו לאורך הטיפול. תרפיה בתנועה עוזרת לפתח ביטחון עצמי ומודעות ומתאימה במיוחד לאנשים שהבעיות שלהם איכשהו תמיד מוצאות ביטוי פיסי. פסיכוסומאטי, כמו שקוראים לזה אצלנו.

קול

מילים הן חלק לא מבוטל בהבעה, אבל בטח לא החלק העיקרי בה. הקול משקף גם אלמנטים פיסיים ורגשיים ויש אפילו כאלה שאומרים שהוא ביטוי לחלק העמוק ביותר של הנשמה. הנשימה, הגרון וכל האיברים שלוקחים חלק בהפקה של הקול, יכולים להיות חסומים ולמנוע ביטוי חופשי. נכון, הדבר העיקרי שאנחנו עושים עם הקול שלנו זה לדבר. אבל בתרפיה באמצעות קול, זה הדבר האחרון שעושים. הביטוי יכול להיות גם דרך שירה, אבל לא של מילים, צעקות, בכי, מבט או כל צורות הביטוי של תקשורת לא מילולית. זה מעודד ביטוי וביטחון עצמי, ביטוי רגשות חבויים, ביטוי חלקים שונים של העצמי. אם מסתכלים על זה ככה, אפשר לשלב בטיפול גם מוסיקה, תנועה או משחק.

משחק

אם אפשר להגיד משהו על משחק, זה שהוא מאפשר להתמודד עם תכנים בצורה לא ישירה, בלי שהמשמעות האמיתית תאמר ותאיים. בתרפיה במשחק המטופל יכול לבחור להיות בכל תפקיד. במאי, תאורן, תסריטאי, מלביש, אפילו הקהל. כל תפקיד מעודד תובנה על הרגשות והחוויות של המטופל, על התקשורת שלו עם עצמו ועם אחרים, הוא מלמד דרכים חדשות להתמודדות, מקדם יצירתיות, דמיון וצמיחה אישית.

אומנות

אומנות מאפשרת לנו למצוא את עצמנו ולאבד את עצמנו באותו זמן. היא יכולה להגיע ללב לליבם של הרגשות. חלק מהערך שלה כשיטת טיפול הוא שכמו מוסיקה וריקוד, היא כלי ביטוי לרגשות רק בלי מילים. בתרפיה באומנות משתמשים בציור, פיסול או כל טכניקה אחרת כצורה של ביטוי לא מילולי. כל אחד מסוגי האומנות מעורר ביטוי של רגשות אסוציאטיביים. חימר למשל מסמל שאפשר להזיז דברים, לשנות להם צורה. צילום יכול לחבר להווה או לעבר, תלוי מה בוחרים לצלם. אחרי שהיצירה גמורה, מדברים עליה כדי לחקור את הרגשות שבאו לידי ביטוי תוך כדי העשייה. אבל לפעמים אפילו גם את זה לא צריך, כי היצירה מדברת בעד עצמה. למטפל, היא נותנת רמזים חשובים לגבי המטופל, ההתקדמות או ההחלמה שלו. למטופל, היא נותנת תחושה של ביטוי והישג. גם מסגור, תלייה והצגה של היצירה הם חלק מתהליך הטיפול. מסגרת יכולה לייצג גבולות, להכיל את הרגשות, להפוך אותם לבטוחים. מצד שני, היא יכולה לייצג יותר מרחב, לעודד את הביטוי האישי לפרוץ מעבר לגבולות המוכרים שלו. ברגע שהיצירה מוצגת, היא והמטופל מקבלים אישור מאחרים.

בחברה שלנו, הערך של אומנות בהישרדות האנושית ובהישרדות התרבות והחברה בכלל, לא מי יודע מה מוערך. אבל, אומנות על צורותיה הרבות, היא צורת הביטוי הבסיסית והעקבית ביותר לאורך ההיסטוריה האנושית. תרפיה באומנות עוזרת לאנשים להביע רגשות, לא בשביל להיפטר מהם, אלא כדי לקבל אותם, לתת להם ביטוי, להכיר את עצמם טוב יותר, את היצירתיות שיש בהם, את הצד הרוחני.